Autoantibodies against folate receptors in women with a pregnancy complicated by a neural-tube defect, Rothenberg SP, da Costa MP, Sequeira JM, et al

New Eng J Med 2004;350:134-42

פגם מלידה בצינור העצבי – neural tube defects נמצא באחד לאלף לידות בארצות הברית. אלו מצבים מוגדרים כ ” פגם בצינור העצבי” ?

anencephaly,encephalocele, meningocele ו   meningomyelocele .

תוארו מספר גורמים איטיולוגיים למום זה. ידוע מזמן כי קיים קשר בין חסר חומצה פולית  (folic acid deficiency) לפגם בצינור העצבי. בנוסף ידוע כי הוספת חומצה פולית בתקופת ההתעברות, – the peri-conceptual period– גם כאשר רמת חומצה פולית בדם האם תקינה, מצמצמת ב 70% מספר התינוקות הנולדים במום זה. מטרת החוקרים היתה למצוא הסבר לתופעה זו כלומר,  כיצד תוספת חומצה פולית  מונעת פגמים  בצינור העצבי גם כאשר הרמה בדם תקינה מלכתחילה.

חומצה פולית  מתקשרת  לקולטנים receptors– ספציפיים הנמצאים על גבי תאי הגוף ותאי השליה. השאלה היא האם קיים מצב בו חומצה פולית נמצאת בדם ואינה נקלטת?  עד כה לא תואר מצב כזה בבני אדם.

החוקרים פנו למודל של חיות ניסיון שביכולתו לספק הסבר לתופעה זו. בספרות תואר זן  עכברים בו שותק הגן המקודד לקולטן לחומצה פולית, והעוברים שנולדו להם סבלו מלקויים בצינור העצבי. נבדקה קבוצת עכברים נוספת שגם בה שותק הגן המקודד לקולטני חומצה פולית, אלא עכברים אלה קיבלו חומצה פולינית בתקופת ההתעברות.  התוצאה היתה, כי העוברים שנולדו לא סבלו ממומים מצינור העצבי, וזאת על אף העדר קולטנים לחומצה פולית. 

המסקנות שהתקבלו מניסוי זה הן שתים:

1   בהעדר קולטנים לחומצה פולית, יש סיכון גבוהה למום בצינור העצבי אצל העובר

2   מתן תוספת של חומצה פולינית  דרך הפה  בתקופה סביב ההתעברות, ביכולתו למנוע מומים בצינור העצבי, גם כאשר הקולטנים לחומצה פולית חסרים.

האם ניתן ליישם ממצאים אלו לנשים הרות ? החוקרים שיערו כי ייתכן שנמצאים נוגדנים לקולטנים המגבילים התקשרות חומצה הפולית לקולטנים,  ודבר זה יפריע להשפעת חומצה פולית על התאים.  אך כנראה קיים  מסלול עוקף באמצעותו החומצה ה פולית מצליחה להיכנס לתא, כביכול בדלת האחורית, וזה בתנאי שרמת חומצה פולית בדם גבוהה מספיק.

בעבר פיתחו החוקרים מודל אצל חולדות, להם הזריקו נוגדנים לקולטנים לחומצה פולית כאשר הן היו בהריון. ואכן לעוברים שנוצרו, נגרמו מומים רבים.

בשלב זה החוקרים החליטו לבדוק את המצב בנשים הרות.

נבדקו 12 נשים הרות שנשאו עובר שהיה נגוע במום בצינור העיצבי או נשים שילדו בעבר תינוק נגוע. בקבוצת הביקורת נבדקו נשים שילדו תינוקות בריאים.  בין הנשים שנבדקו, נמצאו  נוגדני קולטנים לחומצה פולית על גבי השליה אצל תשעה מתוך 12 הנשים   להם תינוקות שלקו במומים בצינור העיצבי.  הווה אומר היערות של 75%. לעומת זה בקבוצת הביקורת  נמצאו נוגדנים לקולטן בשתי נשים מתוך 20  שהם 10%. תוצאה משמעותית בהחלט.

בדיון החוקרים מזכירים לנו כי קיימים מספר גורמים לאטיולוגיה של מומים אלה  וביניהם  תרופות שהאם נוטלת בזמן ההריון.  בדרך כלל מדובר בתרופות הנוגדות את הפעילות של חומצה פולית, לדוגמא תרופות אנטי-אפילפטיות מסוימות. סיבות נוספות למומים בצינור העצבי ליקויים כרומוזומליים וגורמים סביבתיים.

איך מסבירים החוקרים שתוספת חומצה פולית בדיאטה מונעת מומים  במערכת העצבים, גם כאשר הרמה דם תקינה. לחומצה פולית זיקה חזקה לקולטן שלה, ויתכן כי במצב של רמה גבוה של חומצה פולית בדם, החומצה דוחה את הנוגדנים שנקשרו לקולטנים ותופשת את מקומם.

הערת העורך: ממצאי המחקר מרתקים אך עדיין אינם מוכיחים כי הנוגדנים אכן אשמים במומי העוברים. מספר הנחקרים קטן, ואנו מצפים לתוצאות נוספות. בינתיים חשוב לזכור את חשיבות תוספת חומצה פולית לנשים המתכננות הריון. 

המאמר הופיע ב New England Journal of Medicine   מיום 8 בינואר 2004