טנקטפלז (Tenecteplase) הוא אנזים פיברינוליטי בעל יתרונות פוטנציאליים לעומת אלטפלז.

רקע
שבץ איסכמי עקב חסימה בכלי דם גדולים (LVO) מטופל כיום בעיקר באמצעות תרומבקטומיה מכנית (EVT). אף על פי שכ־75% מהחולים מגיעים לרה־פרפוזיה מוצלחת, רק כ־27% נותרים ללא נכות לאחר 90 יום. אחד ההסברים הוא חסימות שנותרות בכלי דם בינוניים או מיקרו־תרומבוזיס (no-reflow phenomenon). מתן תרומבוליזה תוך־עורקית לאחר EVT עשוי לשפר את זרימת הדם ברמה המיקרו־וסקולרית.

מתודולוגיה
• עיצוב המחקר – ניסוי קליני רב־מרכזי בסין, בשני שלבים:
o שלב 1b – עליית מינון (dose escalation), לא רנדומלי, בחינת בטיחות.
o שלב 2a – הרחבת מינון (dose expansion), רנדומלי, בחינת יעילות ראשונית.
• משתתפים: 205 חולים עם LVO במערכת הקדמית, רה־פרפוזיה מוצלחת (eTICI 2b–3) תוך 24 שעות מהופעת התסמינים
• התערבות:
o שלב 1b – מינונים: 0.0313, 0.0625, 0.1250, 0.1875 מ״ג/ק״ג.
o שלב 2a – רק המינונים 0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג מול קבוצת ביקורת (ללא תרומבוליזה).
• תוצא ראשוני:
o שלב 1b – דימום תוך־מוחי סימפטומטי (sICH) תוך 24 שעות
o שלב 2a – תוצאה של ללא נכות (mRS 0–1) לאחר 90 יום

• תוצאות
  • שלב 1b (48 חולים):
  דימום תוך־מוחי סימפטומטי הופיע ב־1/14 (7.1%) במינון 0.0313, ב־2/22 (9.1%) במינון 0.0625, וב־3/12 (25%) במינון 0.1250 – חורג מסף הבטיחות → המינון המרבי שנחשב נסבל הוא 0.0625 מ״ג/ק״ג.
  • שלב 2a (157 חולים):
  o mRS 0–1 לאחר 90 יום:
  ביקורת: 33.8%
  0.0313 מ״ג/ק״ג: 37.0% (RR מותאם 0.85; p=0.50)
  0.0625 מ״ג/ק״ג: 43.5% (RR מותאם 1.15; p=0.55)
  → לא נמצאה שונות מובהקת סטטיסטית.

בטיחות
שיעור sICH היה דומה (3.1% בביקורת, 4.3% ב־0.0313, 6.5% ב־0.0625). שיעורי תמותה לא היו שונים מובהקות.

מסקנות
• מינונים נמוכים של טנקטפלז תוך־עורקי (0.0313 ו־0.0625 מ״ג/ק״ג) לאחר EVT מוצלח נמצאו בטוחים לשימוש
• טרם הודגם יתרון ברור מבחינת תפקוד נוירולוגי (mRS), אך קיימת מגמה לשיפור בתוצאה התפקודית במינון 0.0625 מ״ג/ק״ג
• יש צורך במחקרי שלב 3 רחבי היקף כדי להוכיח יעילות קלינית משמעותית

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר.