צריכת אגוזים קבועה עשוי להאט הידרדרות קוגניטיבית (Am J Clin Nutr)

צריכת אגוזים תדירה לוותה בהידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition. ממצאי המחקר הצביעו על קשר מנה-תגובה בין צריכת אגוזים ובין ההגנה על התפקוד הקוגניטיבי, כאשר צריכת אגוזים גדולה יותר לוותה בהשפעה מגנה משמעותית יותר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מזונות עתירי חומרי תזונה עם מרכיבים המגנים על מערכת העצבים, דוגמת בוטנים ואגוזים, עשויים להשפיע לטובה על התפקוד הקוגניטיבי, אך העדויות בנושא מעטות ולא עקביות.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן פרוספקטיבי את הקשר בין צריכת אגוזים ובין השינויים לאורך שנתיים בתפקוד הקוגניטיבי בקשישים בסיכון להידרדרות קוגניטיבית.

מדגם המחקר כלל 6,630 משתתפים בגילאי 55-75 שנים (גיל ממוצע של 65 שנים) עם עודף-משקל/השמנת-יתר ותסמונת מטבולית, אשר השלימו שאלוני תזונה וסדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגיים בתחילת המחקר ולאחר שנתיים. מדד קוגניטיבי משוקלל שימש להערכת התפקוד הגלובאלי, הכללי, יכולת קשב ותפקוד ניהולי. צריכת אגוזים סווגה כדלקמן: פחות ממנה שבועית, 1-3 מנות שבועיות, 3-7 מנות שבועיות, או 7 מנות שבועיות ומעלה (מנה אחת = 30 גרם).

ממצאי המחקר הצביעו על קשר חיובי בין צריכת אגוזים ובין השינוי לאורך שנתיים בתפקוד הקוגניטיבי הכללי (p<0.001). בהשוואה למשתתפים שצרכו פחות ממנה שבועית של אגוזים, באלו שצרכו 3-7 מנות בשבוע או 7 מנות שבועיות ומעלה, תועדו שינויים חיוביים יותר בתפקוד הקוגניטיבי הכללי.  ממצאי המחקר מעידים על קשר מנה-תגובה אפשרי בין צריכת אגוזים ובין הגנה על תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בתחומים קוגניטיביים אחרים שנבחנו במחקר במודלים שכלל תקנון למשתנים רבים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי צריכת אגוזים תדירה מלווה בהאטת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית.

Am J Clin Nutr, June 1, 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן