קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול פסיכיאטרי (Stroke)

קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי, דוגמת דיכאון וחרדה, לא קיבלו טיפול פסיכיאטרי ואלו שטופלו נטו לקבל רק טיפול תרופתי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Stroke.

מדגם המחקר כלל 7,214 חולים עם אירוע מוחי ממדגם Australian Stroke Clinical Registry אשר השלימו שאלונים לאחר 3 חודשים ולאחר 6 חודשים, אשר כללו הערכת דיכאון וחרדה. החוקרים השלימו הערכות לאחר 6-18 חודשים ובחנו את התוצאים לאחר 18-30 חודשים.

מבין כלל המשתתפים במחקר, 39% דיווחו על דיכאון/חרדה ב-3-6 חודשים לאחר אירוע מוחי, כאשר 54% מהם קיבלו טיפול ו-88% מהמטופלים קיבלו נוגדי-דיכאון. גורמים אשר נקשרו עם טיפול למצב הנפשי כללו תמיכה פסיכולוגית לפני האירוע המוחי (יחס סיכויים של 1.8, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.38), או טיפול תרופתי (יחס סיכויים של 17.58, רווח בר-סמך 95% של 15.05-20.55), דיווח עצמי על דיכאון/חרדה (יחס סיכויים של 2.55, רווח בר-סמך 95% של 2.24-2.90), גיל צעיר יותר בעת אירוע מוחי (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48). עוד מדווחים החוקרים על סיכוי גבוה יותר לקבלת טיפול למצב הנפשי בקרב נשים (יחס סיכויים של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.48).

חולים שנזקקו לשירותי מתורגמנות (יחס סיכויים של 0.49, רווח בר-סמך 95% של 0.25-0.95), אלו עם רצף ביקורים אצל הרופא המטפל, דוגמת רופא קבוע (יחס סיכויים של 0.78, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.99) היו בעלי סיכוי נמוך יותר לפנות לשירותי בריאות הנפש.

בקרב חולים שקיבלו טיפול פסיכיאטרי תועד סיכון גבוה יותר לפנייה לבית חולים (יחס סיכון של 1.06, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.11), אך ללא הבדל בהישרדות (יחס סיכון של 1.04, רווח בר-סמך 95% של 0.58-1.27), בהשוואה לחולים עם הפרעות מצב רוח שלא קיבלו טיפול זה.

ממצאי המחקר מעידים כי קרוב למחצית מהחולים עם הפרעות מצב רוח לאחר אירוע מוחי אינם מקבלים טיפול למצבם הנפשי. החוקרים קוראים להשלים בדיקות סקר לבעיות פסיכיאטריות ולטפל לפי הצורך, עם דגש מיוחד על חולים בסיכון גבוה.

Stroke, March 23, 2023

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן