אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מפחיתים את הסיכון לאירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (J Diabetes Complications)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, אך לא מעכבי SGLT-2 או מעכבי DPP-IV, עשויים לסייע במניעת אירוע מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בשנים האחרונות תרופות חדשות לאיזון רמות סוכר בדם, דוגמת מעכבי SGLT-2, אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 או מעכבי DPP-IV הוכחו כתרופות בטוחות אשר אינן מעלות את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים ואף עשויים להפחית את הסיכון למחלות צרברווסקולאריות. עם זאת, לא ברור לאיזו משפחה מבין שלוש משפחות התרופות הללו השפעה מגנה גדולה יותר מפני אירועים מוחיים, מאחר ולא נערכו מחקרים להשוואה ישירה בין שלוש משפחות התרופות.

החוקרים השלימו חיפוש במאגרי Embase, Cochrane Library ו-PubMed וזיהו 19 מחקרים אקראיים ומבוקרים אשר דיווחו על אירועים מוחיים. כל המחקרים פורסמו לפני דצמבר 2021 וכללו 155,027 משתתפים עם סוכרת מסוג 2 (66.5% גברים) עם חציון משך מעקב של 1.3-10.5 שנים.

שיעור המשתתפים עם היסטוריה של אירוע מוחי בכלל 19 המחקרים נע בין 5.5% ועד 22.4%. בהשוואה לפלסבו, טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הפחית את הסיכון לאירוע מוחי לא-פטאלי בשיעור של 15% (סיכון יחסי של 0.85, p=0.002). מבין 16 המחקרים האקראיים בסקירה שהדגימו את ההשפעה של התרופות החדשות לאיזון רמות הסוכר בדם על אירועים מוחיים לא-פטאליים, תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הפחיתו את הסיכון לאירוע מוחי בהיקף של 16% (סיכון יחסי של 0.84, p<0.001).

בנוסף, הן מעכבי SGLT-2 והן מעכבי DPP-IV לא הדגימו השפעה משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי לא-פטאלי או אירוע מוחי מכל-סוג.

החוקרים מציינים כי מחקרים אקראיים ומבוקרים אחרים הראו כי למעכבי SGLT-2 השפעה מגנה מפני אירוע מוחי המורגי, ככל הנראה הודות להשפעה של התרופות להפחתת לחץ הדם ושיפור פרופיל השומנים בדם.

מניתוח סטטיסטי עלה כי לא הייתה השפעה משמעותית על התוצאות גם לאחר הוצאת כל אחד מבין 19 המחקרים האקראיים ומבוקרים.

בשורה התחתונה, ממצאי הסקירה הנוכחית מעידים כי טיפול במעכבי SGLT-2 אינו מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים וכי דרושים מחקרים נוספים במטרה לבחון את ההשפעה של הטיפול התרופתי על סוגים שונים של אירועים מוחיים.

 

J Diabetes Complications, January 2023

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן