השוואת תוצאות הטיפול ב-Tenecteplase לעומת Alteplase לטיפול באירוע מוחי (Stroke)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Stroke עולה כי מעבר לטיפול ב-Tenecteplase לטיפול באירועים מוחיים מלווה בקיצור זמן דלת-עד-בלון ודלת-עד-יציאה מהדלת, עם תוצאות קליניות לא-נחותות בעת השחרור מבית החולים ועלויות טיפול נמוכות יותר, בהשוואה לטיפול ב-Alteplase.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רשת של עשרה בתי חולים עברו לטיפול ב- Tenecteplase כטיפול התרומבוליטי הסטנדרטי לאירוע מוחי בספטמבר 2019 לאור תוצאות קליניות לא-נחותות בהשוואה לטיפול ב-Alteplase במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים. כעת הם בחנו אם השימוש ב- Tenecteplase באופן רוטיני הביא לקיצור זמני טיפול תרומבוליטי ללא פגיעה בתוצאות הקליניות.

המחקר הפרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 234 חולים עם אירוע מוחי שטופלו ב- Tenecteplase ו-354 חולים שטופלו ב-Alteplase. השערת המחקר הייתה כי תחול עליה בשיעור החולים העומדים ביעדי זמני דלת-עד-מחט ומעבר מדלת-עד-יציאה מהדלת. עוד שיערו החוקרים כי טיפול ב- Tenecteplase יוביל לתוצאות נוירולוגיות טובות (שחרור הביתה בתפקוד עצמאי) ותוצאות לא-טובות (דימום תוך-גולגולתי תסמיני, תמותה באשפוז או שחרור להוספיס) שאינן נחותות לעומת Alteplase. עוד נערכה השוואה של סך הוצאות בית חולים עם כל טיפול.

השגת יעד מרווח זמן מדלת-עד-מחט בתוך 45 דקות בכלל החולים הייתה טובה יותר עם Tenecteplase (41% לעומת 29%; יחס סיכויים מתוקן של 1.85, p=0.001), כאשר 58% לעומת 41% עמדו בקריטריונים שנקבעו על-פי Get With the Guidelines.

השגת יעד זמן מדלת-עד-יציאה מהדלת של עד 90 דקות הייתה טובה יותר עם Tenecteplase לעומת Alteplase (37% לעומת 14%; יחס סיכויים מתוקן של 3.62, p=0.02).

החוקרים מדווחים כי לא תועדה נחיתות של Tenecteplase לעומת Alteplase בשיעורי השגת תוצא נוירולוגי טוב (יחס סיכויים של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 0.89-1.80). שיעורי תוצא לא-טוב היו נמוכים יותר עם Tenecteplase לעומת Alteplase (7.3% לעומת 11.9%; יחס סיכויים מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.42-1.37), אך אלו לא היו שונים משמעותית מסף העדר-נחיתות שנקבע מראש.

בסיכומו של דבר, סך התועלת של טיפול ב- Tenecteplase (הפחתת אחוז החולים עם תוצאות לא-טובות מאחוז החולים עם תוצאות טובות) היה גדול יותר בקרב חולים שטופלו ב- Tenecteplase (37% לעומת 27%, p=0.02).

חציון עלות הטיפול לכל פניה לבית החולים היה נמוך יותר בקרב חולים שטופלו ב- Tenecteplase (13,382 דולרים לעומת 15,841 דולרים, p<0.001).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים גדולים יותר להערכת תוצאות הטיפול ב- Tenecteplaseבחולים עם אירוע מוחי איסכמי.

 

Stroke, Sep 23, 2022

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן