האם חומצות שומן אומגה-שלוש עשויות לסייע במניעת אירועי דיכאון? (Nutrients)

מנתונים חדשים עולה כי הגברת הצריכה של חומצות שומן אומגה-שלוש בתזונה מלווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לאירועי דכאון, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון פוגע בכ-264 מיליון אנשים ברחבי העולם. ממחקרים קודמים עולה כי הירידה בצריכת מוצרי מזון המכילים חומצות שומן אומגה-שלוש מלווה בעליה בהיארעות דיכאון.  עם זאת, העדויות אודות החשיבות האפשרית של חומצות שומן אומגה-שלוש בהתפתחות דיכאון אינן עקביות.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין צריכת חומצות שומן אומגה-שלוש ובין היארעות אירועי דכאון ב-13,879 מבוגרים בגילאי 39-64 שנים ובקשישים לאחר גיל 65 שנים שלקחו חלק במחקר ELSA-Brasil (Longitudinal Study of Adult Health), כאשר שאלוני תזונה שימשו צריכת חומצות שומן אומגה-שלוש בתזונה.

המרכיבים התזונתיים בהם התמקדו החוקרים כללו חומצות שומן רב-בלתי-רוויות וחומצות שומן אומגה שלוש: ALA (Alpha-Linolenic Acid), EPA (Eicosapentaenoic Acid), DHA (Docosahexaenoic Acid) ו-DPA (Docosapentaenoic Acid).

החוקרים מדווחים כי צריכה של חומצות שומן אומגה-שלוש לוותה בירידה של 2-65% בסיכון לאירועי דיכאון בחולים עם היסטוריה של אירועי דכאון. בנוסף, צריכה של חומצות שומן ו-ALA לוותה בסיכון מופחת להופעה חדשה של אירועי דיכאון (ירידה של 9% ו-19%, בהתאמה).

מהניתוח הסטטיסטי עולה כי לחומצות שומן ממשפחת אומגה-שלוש השפעה מגנה מפני המשך אירועי דכאון. עוד עולה מהנתונים כי עליה בצריכת חומצות שומן אומגה-שלוש בתזונה לוותה בירידה בסיכון להתפתחות תסמיני דיכאון. צריכה בתזונה של חומצות שומן אומגה-שלוש (יחס סיכויים של 0.91, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.98), DHA (יחס סיכויים של 0.89, רווח בר-סמך 95% של 0.75-1.05), EPA (יחס סיכויים של 0.69, רווח בר-סמך 95% של 0.39-1.20), DPA (יחס סיכויים של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.33-1.25) ו-ALA (יחס סיכויים של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.91) עשויה להגן מפני המשך אירועי דיכאון והופעה חדשה של אירועי דכאון.

ממצאי המחקר מעידים על השפעה מגנה משמעותית של צריכת חומצות שומן אומגה-שלוש מפני אירועי דיכאון במבוגרים.

 

Nutrients, Aug 7, 2022

 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן