התועלת של מתן תוך-ורידי של Alteplase לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אין ערך מוסף למתן תוך-ורידי של Alteplase לפני טיפול אנדווסקולארי בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד.

מטרת המחקר הייתה לבחון את עדויות ממחקרים אקראיים ומבוקרים אודות תוצאות טיפול אנדווסקולארי ישיר לעומת משלב טיפול אנדווסקולארי לאחר טיפול תוך-ורידי ב- Alteplase בחולים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם גדול.

חיפוש במאגרי Medline ו-Scopus הוביל לזיהוי 3 מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא, אשר כללו בסך הכול 1,092 חולים. התוצא העיקרי של המחקר היה הסבירות למדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-2 נקודות לאחר שלושה חודשים.

לא תועדו הבדלים בין טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי ולאחריו טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בהערכת הסיכוי למדד תפקודי של 0-2 נקודות לפי סולם mRS (יחס סיכויים מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 0.76-1.63), או למדד של 0-1 נקודות (יחס סיכויים מתוקן של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.61) ושיפור תפקודי לאחר שלושה חודשים (יחס סיכויים מתוקן של 1.09, רווח בר-סמך 95% של 0.86-1.37).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד סיכוי נמוך יותר משמעותית לרה-קנליזציה מוצלחת לפני פרוצדורה אנדווסקולארית, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול אנדווסקולארי בלבד (יחס סיכויים של 0.37, רווח בר-סמך 95% של 0.18-0.77).

בקרב חולים שקיבלו טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי תועד שיעור נמוך יותר של אירועי דמם תוך-גולגולת, בהשוואה לאלו שהופנו ישירות לטיפול אנדווסקולארי (יחס סיכויים של 0.67, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.92), אך ללא הבדל מובהק סטטיסטית בסיכוי לדמם תוך-גולגולתי תסמיני.

החוקרים לא זיהו הבדלים בין שתי הקבוצות בשיעורי תמותה מכל-סיבה, אירועים חריגים חמורים, או סיבוכים עקב הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לא תועדו הבדלים בתוצאות התפקודיות עם טיפול תרומבוליטי תוך-ורידי לפני טיפול אנדווסקולארי, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול. לאור מספר שאלות שנותרו פתוחות בנושא, החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את הנושא.

Neurology 2021

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן