האם חשיפה לטיפול אנטיביוטי עומדת בבסיס עליה בשיעורי סרטן מעי גס בגיל צעיר? (מתוך כנס ה- World Congress on Gastrointestinal Cancer)

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-World Congress on Gastrointestinal Cancer עולה קשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין התפתחות סרטן מעי גס, בפרט בחולים צעירים, וכי הטיפול התרופתי עשוי לעמוד בבסיס העליה בהופעה מוקדמת של הממאירות.

החוקרים ערכו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממרפאות ראשוניות בסקוטלנד, עם נתונים אודות קרוב ל-8,000 מקרים של סרטן מעי גס ורקטום שאובחנו בין 1999 ועד 2011 ולמעלה מ-30,000 ביקורות בריאות.

המשתתפים סווגו לאלו שאובחנו לפני גיל 50 שנים ואלו שאובחנו בגיל 50 שנים, או מאוחר יותר. לכל חולה התאימו החוקרים עד חמש ביקורות בריאות.

מדגם המחקר כלל 7,903 חולים עם סרטן מעי גס ורקטום, מהם 5,281 חולים עם סרטן מעי גס ו-2,622 חולים עם ממאירות של הרקטום, כמו גם 30,418 ביקורות. מבין החולים עם ממאירות, 445 (5.6%) אובחנו לפני גיל 50 שנים.

החוקרים גם בחנו את היסטוריית טיפול אנטיביוטי וסיווגו מרשמים לטיפול אנטיביוטי פומי על-פי משפחת התרופות ופעילות כנגד חיידקים אירוביים/אנאירוביים ומדווחים כי 45% מהחולים קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי.

מהנתונים עולה כי טיפול אנטיביוטי קודם בקרב נבדקים לפני גיל 50 שנים לווה בעליה של 49% בסיכון להתפתחות סרטן מעי גס, אך לא נרשמה עליה בסיכון לממאירות רקטאלית. באופן ספציפי, נטילת טיפול אנטיביוטי לוותה ביחס סיכויים מתוקן של 1.49 (p=0.018) לסרטן מעי גס בחולים מתחת לגיל 50 וביחס סיכויים מתוקן של 1.09 (p = 0.029) באלו בגילאי 50 שנים ומעלה.

בחולים צעירים, הקשר בין טיפול אנטיביוטי ובין סרטן מעי גס היה משמעותי יותר בחולים עם חשיפה כוללת לטיפול אנטיביוטי בהיקף של 1-15 ימים (יחס סיכויים של 1.55), ירד ל-1.46 עם חשיפה כוללת לטיפול אנטיביוטי בהיקף של 16-60 ימים, כאשר חשיפה לטיפול אנטיביוטי בהיקף של מעל 60 ימים לא לוותה בסיכון מוגבר למחלה ממארת. לא תועד קשר דומה בקרב חולים עם סרטן מעי גס בגיל 50 ומעלה בעת האבחנה.

עוד מדווחים החוקרים כי לא תועד קשר משמעותי בין טיפול אנטיביוטי מכל-סוג ובין התפתחות סרטן הרקטום בחולים מתחת לגיל 50 ובאלו בגילאי 50 שנים ומעלה.

החוקרים מסבירים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון הקושר בין טיפול אנטיביוטי ובין עליה בסיכון להופעה מוקדמת של סרטן מעי גס.

מתוך כנס ה- World Congress on Gastrointestinal Cancer

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

האם מתן דקסמתזון פומי לאחר ניתוח כריתת אדנוטונסילקטומיה בילדים מפחית כאב בהשוואה לפלצבו? ניסוי קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|18/09/2026

כריתת שקדים היא בין הניתוחים הכואבים ביותר בתחום אף־אוזן־גרון. לא ברור אם טיפול פומי בסטרואידים לאחר הניתוח מפחית כאב ותחלואה לאחר כריתת שקדים בילדים

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן