במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות בהובלת רוקח קליני לא הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי או טעויות בעלות חשיבות קלינית בטיפול התרופתי בחולים ששוחררו מאשפוז.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם התערבות בהובלת רוקח קליני הובילה לשיפור בטיחות הטיפול התרופתי בחולים ששוחררו מבית החולים וקיבלו מרשם לטיפול תרופתי בסיכון גבוה.
המחקר האקראי כלל משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה, אשר שוחררו מבית חולים במסצ’וסטס בין יוני 2016 ועד ספטמבר 2018, תוך קבלת מרשם לטיפול בתרופה המוגדרת כטיפול בסיכון גבוה.
ההתערבות בהובלת רוקח קליני כללה הערכה בבית החולים ע”י רוקח קליני, הדרכה מבוססת-עדויות, יצירת קשר עם הצוות המטפל הראשוני ומעקב טלפוני. משתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו את חומרי ההדרכה בדואר.
המחקר כלל שני תוצאים לאורך 45 ימים לאחר שחרור מבית החולים: 1) אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי ו-(2) טעויות טיפול תרופתי בעלות חשיבות קלינית. התוצא העיקרי של המחקר היה טעויות טיפול תרופתי בעלות חשיבות קלינית.
מדגם המחקר כלל 361 משתתפים (גיל ממוצע של 68.7 שנים, 49% נשים). מבין אלו, 180 חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות ו-181 חולקו לקבוצת הביקורת. מבין כלל המשתתפים, 100 חולים (27.7%) חוו לפחות אירוע חריג אחד על-רקע הטיפול התרופתי וב-65 חולים (18%) תועדה לפחות טעות אחת בעלת חשיבות קלינית.
בקבוצת ההתערבות תועדו 81 אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי ובקבוצת הביקורת תועדו 72 אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי. עוד תועדו 44 טעויות טיפול תרופתי בעלות חשיבות קלינית בקבוצת ההתערבות ו-45 טעויות כאלו בקבוצת הביקורת. ההתערבות לא הובילה לשינוי משמעותי בשיעור האירועים החריגים על-רקע טיפול תרופתי לכל-מטופל או בשיעור הטעויות הרפואיות בעלות חשיבות קלינית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי התערבות בהובלת רוקח קליני לא הובילה להפחתת אירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי או טעויות בעלות חשיבות קלינית בטיפול התרופתי בחולים ששוחררו מאשפוז. עם זאת, החוקרים מדווחים על אתגרים בגיוס למחקר ומספר אירועים נמוך מהצפוי באוכלוסיית המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!