חולים רבים שחלו בנגיף הקורונה סובלים מתסמינים ממושכים, כולל תסמינים נשימתיים ו/או נוירולוגיים. עם זאת, עד כה לא הצליחו חוקרים לזהות דפוס אחיד של חולים אלו, כאשר התסמינים הממושכים מופיעים גם בחולים שפיתחו מחלה קלה יותר. במאמר שפורסם באתר MedPage Today משתפים מומחים מטעם ה-Centers for Disease Control and Prevention בניסיון שהצטבר בנושא.

הקושי בזיהוי התסמינים ארוכי הטווח של COVID-19 נובע בעיקר מהחפיפה עם סיבוכים אחרים של הזיהום הנגיפי, כולל סיבוכי אשפוזים ותסמונת לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ, או אף הפרעה דלקתית רב-מערכתית. כיום אין הגדרה אחידה למצב זה, הכולל עייפות חמורה וממושכת, כאבי ראש, תחושת ערפול מוחי וליקוי קוגניטיבי קל וחולים נוטים לפנות למעלה מארבעה שבועות לאחר המחלה. עם זאת, מומחים מציינים כי תסמינים אלו עשויים להופיע ללא תלות בחומרת המחלה וייתכן כי מדובר יהיה בתסמינים חדשים או תסמינים חוזרים.

לדוגמא, מחקר מסין מצא כי כ-75% מהחולים שאושפזו בשל COVID-19 דיווחו כי סבלו מלפחות תסמין אחד לאורך זמן ארוך, אחד מכל חמישה חולים שלא נדרש לתוספת חמצן במהלך האשפוז דיווח על ירידה בתפקוד הריאתי לאחר שישה חודשים.

למרות שהתסמינים ארוכי הטווח של COVID-19 עשויים לחלוש על-פני מספר התמחויות, תלונות נשימתיות ונוירולוגיות הן הנפוצות ביותר. התסמינים הנפוצים ביותר עליהם דיווחו חולים כללו קוצר נשימה, עייפות ואי-סבילות למאמצים, כאשר חלק מהחולים מדווחים על מספר תסמינים ב-זמנית וכרבע מהחולים דיווחו על קוצר נשימה שישה חודשים לאחר הזיהום.

למרות ששינויים הדמייתיים ממושכים נפוצים יותר בחולים עם מחלה חמורה יותר, הפרעה בתפקודי ריאות, יכולת דיפוזיה ומבחן הליכה בשש דקות תוארו בחולים ללא היפוקסמיה בזמן המחלה האקוטית.

מהניסיון עם זיהומים נגיפיים קודמים, כולל SARS ו-MERS, ידוע כי חלק קטן מהחולים עלול לפתח שינויים ממושכים, כולל פיברוזיס ריאתי. עם זאת, מאחר ונושא התסמינים ארוכי הטווח של COVID-19 הוא יחסית חדש, לא ידוע למה לצפות בחולים אלו.

המומחים שיתפו במודל הקליני שלהם, הכולל בדיקות הדמיה, תפקודי ריאות, מבחן הליכה בשש דקות וחזרה על בדיקות מעבדה, כאשר חולה פונה עם תסמינים מתאימים. למרות שאין צורך בהשלמת בדיקות הדמיה חוזרות בחולים עם תפקודי ריאות תקינים, לרוב יש מקום לחזור על הבדיקות לאחר 3, 6 ו-12 חודשים, בהתאם לצורך. גם אם התסמינים הללו חולפים, חולים עדיין צפויים לסבול מהפרעה בתפקוד גופני, קוגניטיבי, או פסיכולוגי.

רופאים לא ידעו לצפות עד כמה תסמינים נוירו-קוגניטיביים יהיו נפוצים ואלו הובילו לפיתוח תכנית ייעודית בנושא שינויים נוירולוגיים בחולים לאחר COVID-19. מרבית החולים עם תסמינים נוירולוגים ממושכים פיתחו מחלה קלה, עם מגוון רחב של תסמינים. ערפול מוחי (Brain Fog) היה התסמין הנוירולוגי הנפוץ ביותר, המתואר כמשלב של הפרעות זיכרון לטווח קצר, הפרעות ריכוז וקשיי דיבור או מציאת מילים.

תסמינים נוירולוגים אחרים עליהם דיווחו חולים כללו כאבי ראש, להם אין דפוס אחיד של מיגרנה או כאב על-רקע מתח שרירי, כמו גם נימול, סחרחורות, דפיקות לב והפרעות במערכת העיכול.

הגישה הנוכחית כוללת השלמת אנמנזה, כולל תסמינים, חומרת COVID-19, גיל ומחלות רקע, חסרים נוירולוגים מוקדיים או תסמינים, וההשפעה של התסמינים על היכולת לעבוד או לתפקד. ניתן לשקול בדיקות הדמיה בחולים עם COVID בדרגה מתונה-עד-חמורה, אלו בגילאי 50 שנים ומעלה, או עם מחלות רקע וחסר נוירולוגי מוקדי. מאחר ואין טיפול תרופתי לריפוי נזק עצבי, הטיפול הוא בעיקרו טיפול סימפטומטי ותומך.

לידיעה ב-MedPage Today