בדיקת EEG לצד מיטת המטופל מסייעת בחיזוי הפרוגנוזה לאחר חבלת מוח (Ann Neurol)

בדיקת EEG (Electroencephalogram) פשוטה עשויה לסייע בזיהוי תפקוד קוגניטיבי שיירי בחולים לאחר חבלת מוח שאינם מגיבים לסביבה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology.

החוקרים גייסו למחקר 28 חולים לאחר חבלת ראש טראומטית, אשר היו ללא טשטוש במשך 2-7 ימים ולא הצליחו לבצע פקודות. החולים האזינו לזרם מילים איזו כרוני אשר יצרו משפטים או פתגמים בעלי משמעות בזמן שפעילות המוח שלהם תועדה באמצעות רישום EEG. בקרב נבדקים בריאים, פעילות EEG מסתנכרת עם מקצב הפתגמים והמשפטים רק כאשר המאזינים מבינים באופן מודע את הדיבור. גישה זו מספקת לכן מדד להערכת היכולת השיירית להבין דיבור בחולים שאינם מגיבים.

מדגם המחקר כלל 17 חולים שהיו זמינים להערכה לאחר 3 חודשים, מהם 16 חולים היו זמינים להערכה לאחר 6 חודשים. ממצאי המחקר העידו על קורלציה משמעותית בין התוצאים ובין חוזק הפעילות הקורטיקאלית בתגובה למשפטים ופתגמים. ניתוח סטטיסטי מצא כי עוצמת תגובת ההבנה של הנדבקים שיפרה משמעותית את דיוק חיזוי הפרוגנוזה של החולים, בהשוואה להערכה המבוססת על מאפיינים קליניים בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת EEG עשויה לסייע בשיפור חיזוי הפרוגנוזה של חולים לאחר חבלת ראש. בניגוד לגישות אחרות להערכת שארית תפקוד קוגניטיבי בחולים שאינם מגיבים, גישה זו הינה פאסיבית לחלוטין ולכן עשויה להתאים להערכה של מספר גדול יותר של חולים.

Ann Neurol. Published online December 23, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן