נוירולוגים קוראים לאוכפי חוק להפסיק עם תפיסות בצוואר (JAMA Neurol)

במהלך שנת 2020 חלה סערה על-רקע מותו של ג’ורג’ פלויד בידיו של שוטר וכעת, במאמר דעה שפורסם בכתב העת JAMA Neurology קוראים מומחים לאסור על השימוש בתפיסות בצוואר וטוענים כי על נוירולוגים להשמיע את קולם בנושא.

המומחים מסבירים כי המדע והעדויות בספרות הרפואית אינם תומכים בשימוש בתפיסות צוואר בכל צורה, אשר עלולים להוביל לסיבוכים רפואיים ולתמותה, גם כאשר מפעילים לחץ קל מאוד.

מחלקות משטרה ברחבי הארצות הברית מתירות לשוטרים להשתמש באמצעים המכוונים לצוואר בכדי להביא לאובדן הכרה או חוסר יכולת להתנגד, אלו כוללים אחיזת חנק (הפעלת לחץ ללחיצת דרכי האוויר), או הפעלת לחץ על שני צידי הצוואר להגבלת זרימת הדם למוח.

המומחים מסבירים כי כ-70% מהדם למוח זורם דרך עורקי התרדמה; 600-700 מ”ל דם זורם דרך עורקים אלו בכל דקה. עוד הם מדגישים כי דקה אחת ללא זרימת חמצן למוח עשויה להוביל לאובדן 1.9 מיליון תאי עצב.

מעבר לאירוע מוחי, הפסקת אספקת החמצן למוח עלולה לגרום למגוון סיבוכים, כולל נזק מוחי, פרכוסים והפרעות קצב לב. לחץ על עורקי התרדמה עשוי לגרום להינתקות נגע טרשתי בעורק התרדמה וחתיכות קטנות עשויות לטייל למוח וגם לגרום לאירוע מוחי.

לחץ עשוי גם לגרום לדיסקציה או קרע של כלי הדם של הצוואר, עם סיכון להתפתחות שבועות מאוחר יותר. לאור העיכוב במהלך הזמנים, החולים ואנשי צוות רפואי מתקשים לקשר בין האירוע המוחי ובין אירוע החנק.

למרות שבמשטרה טוענים כי הטכניקות להגבלה המתמקדות בתפיסת הצוואר הן בטוחות מבחינה רפואית. מנקודת המבט של נוירולוגים, טענה זו שגויה לחלוטין והם אינם מאמינים כי ישנה דרך בטוחה ללחוץ על עורקי התרדמה.

הכותבים מבקשים לאסור לחלוטין את הטכניקות המבוססות על לחץ על עורקי התרדמה. לכל הפחות, הם מעוניינים בשקיפות רבה יותר ותיעוד של תדירות השימוש בטכניקות אלו והתוצאות בעקבות אחיזות אלו, כולל מוגבלות ותמותה.

המומחים מתעקשים על שימוש בטכניקות שאינן כוללות תפיסות הצוואר. האימונים הנוכחיים מתמקדים באופן לא-פרופורציונאלי בשימוש בכלי נשק וטכניקות הגנה, על-פני טקטיקה להרגעה. הם מקווים כי מחלקות משטרה ברחבי המדינה יעדיפו ויגבירו אימונים לטכניקות להרגעת המצב.

JAMA Neurol. Published online December 28, 2020.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן