קבוצת מומחים המייצגים מגוון איגודים מקצועיים בינלאומיים הכינו טיוטת מסמך קונצנזוס אודות קביעת מוות מוחי או מוות לפי קריטריון נוירולוגי. המסמך הינו תוצר של פרויקט World Brain Death Project, אשר בחן היבטים קליניים של קביעת מוות מוחי, כולל בדיקה קלינית, בדיקת הפסקת נשימה ומספר הבדיקות הנדרש, כמו גם היבטים חברתיים ומשפטיים.

ההמלצות שנקבעו מהוות את הסף המינימאלי הנדרש לקביעת מוות מוחי או מוות לפי קריטריון נוירולוגי ומדינות ואיגודים מקצועיים עשויים לבחור לאמץ קריטריון נוקשה יותר. ישנם 17 נספחים למסמך המוסכמות, אשר מכילים דיווחים מפורטים אודות נושאים שונים, כולל דגשים במבוגרים ובילדים.

המומחים מסבירים כי העדר מוסכמות באשר למוות מוחי או מוות לפי קריטריון נוירולוגי הוביל להבדלים רבים בנושא. חלק מההבדלים הנפוצים נוגעים למספר הבדיקות והבודקים הנדרשים ואם יש צורך בבדיקות עזר לקביעת מוות זה. בנוסף, חלק גדול מההנחיות והפרוטוקולים בשימוש אינם כוללים פירוט אודות כיצד לבצע בדיקות ומה יש לעשות בנסיבות שונות.

קביעת מוות מוחי חייבת להתחיל בהוכחה כי החולה לאחר נזק מוחי בלתי-הפיך שהוביל לאובדן כל תפקוד מוחי. יש לשלול ערפלנים דוגמת שיתוק תרופתי והשפעות של תרופות לדיכוי מערכת העצבים המרכזית.

בנוסף, הערכה קלינית חייבת לכלול הערכה לקומה והערכה להעדר החזרים ממקור גזע המוח. בין הקריטריונים האחרים, האישונים חייבים להיות מקובעים ולא מגיבים לאור, אין תזוזה של הפנים בתגובה לגירוי כאב קרניאלי ואין החזרי בליעה ושיעול. בדיקות העדר נשימה מומלצת להערכת תגובתיות מרכזי הנשימה במדולה.

למרות שההגדרה של מוות מוחי דומה בילדים ומבוגרים, יש פחות עדויות בנושא בילדים קטנים מאוד. לאור זאת, המומחים מציעים לנקוט משנה זהירות בהערכת יילודים וילדים קטנים.

במסמך ההמלצות נוגעים המומחים גם בסוגיית בדיקות עזר, המומלצות כאשר הסף הקליני המינימאלי, כולל בדיקת הפסקת נשימה, אינו ניתן להשלמה ובנוכחות ערפלנים שלא ניתן לפתור.

המומחים מספקים גם תרשים זרימה והמלצות צעד-אחר-צעד וכן הצעות לקביעת מוות מוחי או מוות על-פי קריטריון נוירולוגי בנסיבות אלו.

JAMA. Published online August 3, 2020

לידיעה במדסקייפ