במאמר שפורסם בכתב העת Nature Communications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר קדם-קליני להדמיית תגובת “הילחם או ברח” (Fight or Flight) עולה כי הפחתת הדחק על-רקע התגובה הוביל לשיפור בקרת הגידול, הן מקומית והן באתרים מרוחקים, לאחר טיפול קרינתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תגובה אבסקופאלית (Abscopal Effect) לאחר טיפול בקרינה מייננת נחשבת לאירוע נדיר. השפעה זו נפוצה יותר כאשר הטיפול הקרינתי ניתן בשילוב עם טיפולים אחרים, כולל טיפול אימונותרפי.
מהנתונים הנוכחיים עולה כי שכיחות השפעה אבסקופאלית לאחר טיפול קרינתי בלבד תלויה מאוד בדרגת הדחק האדרנרגי במאחסן בו התפתח הגידול.
החוקרים נעזרו במשלב גישות פיזיולוגיות, פרמקולוגיות וגנטיות וזיהו שיפור בבקרת הגידול באתר שנחשף לטיפול הקרינתי וכן בקרה של גידולים מרוחקים מעבר לשדה הקרינה, כולל גרורות, כאשר הדחק האדרנרגי היה מופחת ו/או מעבר אותות דרך קולטני ביתא-אדרנרגיים היה מופחת.
יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי זוהו עדויות ברמה תאית וברמה מולקולארית לשיפור תגובה חיסונית ספציפית לאנטיגן כנגד הגידול, אשר גם הייתה תלויה ביציאת תאי T מקשריות לימפה מנקזות.
מהנתונים הללו עולה כי חסימת מעבר אותות דחק דרך קולטנים ביתא-2 אדרנרגיים עשויה להוות גישה יעילה, בטוחה וישימה לשיפור יעילות הטיפול הקרינתי בחולים עם מחלות ממאירות. הממצאים תומכים בהשלמת מחקרים נוספים להערכת התערבויות במטרה להגביר את הפעילות של טיפול קרינתי כנגד גידולים ממאירים.
Nature Comm 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!