האם שימוש מוגבר במכשירי טלפון סלולאריים מלווה בעליה בפציעות באזור הראש והצוואר? (JAMA Otolaryngol Head Neck Surg)

מספר הפציעות באזור הראש והצוואר משנית לשימוש במכשירי טלפון סלולאריים מצוי במגמת עליה עקבית לאורך 20 השנים האחרונים, כך עולה מנתונים רטרוספקטיביים של ביקורים בחדרי מיון בין 1998 עד 2017, אשר פורסמו בכתב העת JAMA Otolaryngology-Head & Neck Surgery.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי ההיארעות, סוגי ומנגנוני פציעות באזור הראש והצוואר על-רקע שימוש במכשירי טלפון סלולאריים. הם השלימו מחקר חתך רטרוספקטיבי שהתבסס על מאגר נתונים ארצי של מטופלים עם פציעות ראש וצוואר משנית לשימוש במכשירי טלפון סלולאריים, אשר פנו לחדרי מיון בארצות הברית בין תחילת 1998 ועד סוף 2017.

מדגם המחקר כלל 2,501 משתתפים (55% נשים, 37.6% בגילאי 13-29 שנים) אשר אובחנו עם פציעות באזור הראש והצוואר על-רקע שימוש במכשירי טלפון סלולאריים; לפי ההערכות, המספר הארצי של מטופלים עם פציעות אלו עמד על 76,043 חולים (56.3% נשים, 39.4% בגילאי 13-29 שנים).

אזורי הפציעות הנפוצים ביותר באזור הראש והצוואר כללו את הראש  (33.1%); פנים, כולל עפעפיים, אזור העין ואף (32.7%); והצוואר (12.5%).

האבחנות הנפוצות ביותר של פציעות כללו חתך (26.3%), שפשוף/שריטה (24.5%) ונזק לאיברים פנימיים (18.4%).

מהחלוקה לפי קבוצות גיל עלה כי מרבית הפציעות על-רקע חוסר תשומת לב בשימוש במכשירי טלפון סלולאריים תועד באלו בגילאי 13-29 שנים (60.3%). בנוסף, באלו מתחת לגיל 13 שנים תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לנזק מכאני ישיר עקב שימוש במכשיר טלפון (82.1%), בעוד שהסיכון כי הנזק על-רקע שימוש במכשירי טלפון סלולארי יהיה משנית לנזק מכאני ישיר היה גבוה יותר באלו בגילאי 50-64 שנים (68.2% לעומת 31.8%) ובאלו מעל גיל 65 שנים (90.3% לעומת 9.7%).

החוקרים כותבים כי חלק גדול מהפציעות הללו אירעו בצעירים בגילאי 13-29 שנים ונבעו מפעולות נפוצות, דוגמת שליחת הודעה בזמן הליכה. ממצאים אלו תומכים בהדרכת מטופלים אודות דרכים למניעת נזק וסכנות הכרוכות בשימוש במכשירי הטלפון בזמן פעילות.

JAMA Otolaryngol Head Neck Surg 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן