בדיקת עיניים מהירה עשויה לסייע בזיהוי חבלת ראש לא-מאובחנת (J Neurosurg)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בדיקה מהירה ולא-פולשנית המזהה שינויים בגודל האישון עשויה לספק כלי הערכה מהיר של חבלת ראש אפשרית בספורטאים צעירים אשר ספגו חבלה בעוצמה גבוהה לראש, אך לא הציגו סימנים ברורים של חבלת ראש.

מדגם המחקר כלל 18 שחקני פוטבול בתיכון, אשר היו במעקב לאורך עונה אחת. החוקרים ניטרו את תדירות והיקף חבלות ראש והשלימו הערכה של האישונים בתחילת המחקר, באמצע העונה, לאחר חבלת ראש במהירות-גבוהה ובתום העונה. טרם תחילת המחקר, 8 ספורטאים חוו לפחות זעזוע מוח אחד ו-5 ספורטאים חוו שני זעזועי מוח קודמים.

כל משתתף הקפיד על שימוש בקסדה מותאמת עם ניטור ע”י מערכת Head Impact Telemetry System, המודדת ומתעדת נתוני חבלת ראש במהלך כל האימונים והמשחקים. כל הספורטאים השלימו הערכה נוירו-קוגניטיבית לפני תחילת העונה והערכה כמותית של האישונים הושלמה במנוחה ולא לאחר אירוע ספורט.

משתתפים שחוו זעזוע מוח על-רקע פעילות ספורטיבית השלימו שוב את ההערכה הנוירו-קוגניטיבית וכן הערכה כמותית של האישונים מיד לאחר האירוע.

במהלך המחקר נערכו 37 אימונים, 12 משחקים ו-7,045 חבלות ראש. מבין 18 המשתתפים המקוריים במחקר, חמישה הוצאו מהמחקר – אחד פרש, שניים חוו פציעה אורתופדית ושניים לא השלימו את ההליך – כך שנותרו 13 משתתפים.

במהלך העונה, שבעה ספורטאים חוו חבלת ראש במהירות גבוהה. בשישה מקרים, הפציעה תועדה לפני ההערכה באמצע העונה. כאשר החוקרים השתמשו בהערכה באמצע העונה כנקודת ביקורת, הם זיהו ירידה משמעותית במהירות הרחבה, כפי שנמדד לפי הערכה כמותית של האישונים (הבדל ממוצע של 0.139 מ”מ/שניה).

גם בעת ההערכה שהושלמה לאחר חבלת ראש במהירות גבוהה מצאו החוקרים שינוי בקוטר האישון (הבדל ממוצע של 3.643%), כמו גם במהירות הכיווץ המקסימאלית (הבדל ממוצע של 0.744% מ”מ/שניה), בהשוואה לערכים שתועדו בהערכות באמצע העונה.

החוקרים לא זיהו הבדל בקוטר המקסימאלי של האישונים לאורך העונה במהירות כיווץ האישונים (p=0.019), כמו גם במהירות כיווץ המקסימאלית (p=0.043). לא תועדו שינויים משמעותיים בתוצאות בדיקות נוירו-קוגניטיביות לאורך העונה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו מעידים על שינויים הניתנים למדידה בתגובת אישונים בקרב נבדקים לאחר חבלת ראש במהירות גבוהה.

J Neurosurg. Published online November 26, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן