אחת השאלות הנפוצות מצד חולים עם ממאירות גרורתית נוגעת לתוחלת החיים הצפויה, אך במרבית המקרים אין כלי טוב לחיזוי הפרוגנוזה של החולים. גישה חדשה הדגימה תוצאות טובות בחיזוי הפרוגנוזה ועשויה לסייע בדיון בנושא זה, תוך הצגת התרחיש הטוב ביותר, הגרוע ביותר והאופייני, על-בסיס נתונים ממחקרים קליניים.

החוקרים מסבירים כי רופאים המספקים לנשים עם סרטן שד מתקדם הערכה אחת, דוגמת 12 חודשים, טועים ב-70-80% מהמקרים. מתן הערכה יחידה של זמן ההישרדות הממוצע לעיתים נדירות מספק הערכה מדויקת.

ההערכה של החוקרים מבוססת על עקומות הישרדות כוללת ממחקרים קליניים במטרה לסייע לרופאים לספק הערכות של שלושה תרחישים. בקצרה, רופאים מעריכים את זמן ההישרדות המשוער של מטופל, מחלקים זאת בארבע לקבלת התרחיש הגרוע ביותר ולאחר מכן מכפילים בשלוש לקבלת התרחיש הטוב ביותר. התרחיש האופייני מבוסס על הכפלת זמן ההישרדות המשוער ב-50-200%.

מרבית הנתונים אודות זמני הישרדות של סרטן שד מתקדם מבוססים על מחקרים קליניים, כאשר נשים עונות על קריטריוני הכללה ספציפיים. חולות אלו נוטות להיות צעירות יותר, בכושר טוב יותר, עם פחות בעיות רפואיות ולכן לעיתים קרובות תוחלת החיים שלהן ארוכה יותר.

התגובות מצד המטופלות היו חיוביות, כפי שעלה ממחקר שהשלימו החוקרים וכלל 33 אונקולוגים ששוחחו עם 146 נשים עם ממאירות מתקדמת אודות זמן ההישרדות המשוער. כל חולה קיבלה סיכום בן עמוד אחד של התרחיש הטוב ביותר, הטיפוסי והגרוע ביותר. לאחר מכן, 91% מהחולות ציינו כי המידע המודפס היה מועיל, 88% דיווחו כי המידע עזר להן לקבוע תכניות ו-88% דיווחו כי שיפר את הבנתן את המחלה. כמו כן, 77% מהחולות דיווחו כי התרחישים היו דומים או טובים יותר מכפי שציפו.

מתוך כנס ה-Advanced Breast Cancer International Consensus Conference

לידיעה במדסקייפ