השוואת תוצאות טיפול אנדווסקולארי לעומת טיפול תרופתי במקרים של אירוע מוחי קל (JAMA Neurology)

השוואת תרומבקטומי מכאני וטיפול תרופתי במקרים של אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, כאשר החולה מציג חסר נוירולוגי קל בלבד, הצביעה על הבדל מובהק רק בשיעור המקרים של דימום תוך-גולגולתי אסימפטומטי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות בחולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, בהם הטיפול כלל תרומבקטומי מכאנית אל מול טיפול תרופתי. הם השלימו הערכה רטרוספקטיבית של חולים אלו לאורך חמש שנים, אשר טופלו ב-16 מרכזים. עוד הושלמה מטה-אנליזה של המחקרים שדיווחו על היעילות והבטיחות של תרומבקטומי מכאנית או טיפול תרופתי בקרב חולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל. החוקרים זיהו מחקרים שכללו חולים בתוך 24 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי, עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אשר קיבלו טיפול תרופתי או תרומבקטומי מכאנית.

תוצאי היעילות כללו מצב תפקודי טוב לאחר 3 חודשים ועצמאות תפקודית לאחר שלושה חודשים, אשר הוגדרו בנוכחות מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-1 ו-0-2, בהתאמה. תוצאי הבטיחות כללו את שיעורי התמותה לאחר שלושה חודשים וכן אירועי דימום תוך-גולגולתי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 251 חולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אשר השלימו טיפול תרומבקטמי מכאנית (138 חולים, גיל ממוצע של 65.2 שנים), או טיפול תרופתי (113 חולים, גיל ממוצע של 64.8 שנים).

שיעור אירועי דמם תוך-גולגולתי אסימפטומטי היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול התרופתי (4.6% לעומת 17.5%, בהתאמה, p=0.002), בעוד ששיעורי עצמאות תפקודית היו נמוכים יותר בקבוצת תרומבקטומי מכאנית (77.4% לעומת 88.5%, p=0.02). בשתי הקבוצות לא תועדו הבדלים בתוצאי בטיחות או יעילות אחרים. מניתוח רב-משתני עלה כי תרומבקטומי מכאנית לוותה בסיכוי גבוה יותר לדמם תוך-גולגולתי אסימפטומטי (יחס סיכויים של 11.07, p=0.03).

במטה-אנליזה של ארבעה מחקרים (843 חולים) תרומבקטומי מכאנית לוותה בסיכויים גבוהים יותר לדמם תוך-גולגולתי סימפטומטי בניתוח לא-מתוקן (יחס סיכויים של 5.52, p=0.002). קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח מתוקן שכלל שני מחקרים. מטה האנליזה לא תיעדה קשרים אחרים בין קבוצות הטפול ובין תוצאי בטיחות או יעילות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי, בשילוב עם מטה-אנליזה, מצביעים על תוצאות דומות לתרומבקטומי מכאנית וטיפול תרופתי אופטימאלי בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אך לא ניתן להסיק מסקנות אודות השפעת הטיפול. הם ממליצים להשלים מחקר אקראי ומבוקר לבחינת הנושא.

JAMA Neurology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן