השוואת תוצאות טיפול אנדווסקולארי לעומת טיפול תרופתי במקרים של אירוע מוחי קל (JAMA Neurology)

השוואת תרומבקטומי מכאני וטיפול תרופתי במקרים של אירוע מוחי על-רקע חסימת כלי דם גדול, כאשר החולה מציג חסר נוירולוגי קל בלבד, הצביעה על הבדל מובהק רק בשיעור המקרים של דימום תוך-גולגולתי אסימפטומטי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את התוצאות בחולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, בהם הטיפול כלל תרומבקטומי מכאנית אל מול טיפול תרופתי. הם השלימו הערכה רטרוספקטיבית של חולים אלו לאורך חמש שנים, אשר טופלו ב-16 מרכזים. עוד הושלמה מטה-אנליזה של המחקרים שדיווחו על היעילות והבטיחות של תרומבקטומי מכאנית או טיפול תרופתי בקרב חולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל. החוקרים זיהו מחקרים שכללו חולים בתוך 24 שעות מהופעת תסמיני אירוע מוחי, עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אשר קיבלו טיפול תרופתי או תרומבקטומי מכאנית.

תוצאי היעילות כללו מצב תפקודי טוב לאחר 3 חודשים ועצמאות תפקודית לאחר שלושה חודשים, אשר הוגדרו בנוכחות מדד mRS (Modified Rankin Scale) של 0-1 ו-0-2, בהתאמה. תוצאי הבטיחות כללו את שיעורי התמותה לאחר שלושה חודשים וכן אירועי דימום תוך-גולגולתי.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 251 חולים עם חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אשר השלימו טיפול תרומבקטמי מכאנית (138 חולים, גיל ממוצע של 65.2 שנים), או טיפול תרופתי (113 חולים, גיל ממוצע של 64.8 שנים).

שיעור אירועי דמם תוך-גולגולתי אסימפטומטי היו נמוכים יותר בקבוצת הטיפול התרופתי (4.6% לעומת 17.5%, בהתאמה, p=0.002), בעוד ששיעורי עצמאות תפקודית היו נמוכים יותר בקבוצת תרומבקטומי מכאנית (77.4% לעומת 88.5%, p=0.02). בשתי הקבוצות לא תועדו הבדלים בתוצאי בטיחות או יעילות אחרים. מניתוח רב-משתני עלה כי תרומבקטומי מכאנית לוותה בסיכוי גבוה יותר לדמם תוך-גולגולתי אסימפטומטי (יחס סיכויים של 11.07, p=0.03).

במטה-אנליזה של ארבעה מחקרים (843 חולים) תרומבקטומי מכאנית לוותה בסיכויים גבוהים יותר לדמם תוך-גולגולתי סימפטומטי בניתוח לא-מתוקן (יחס סיכויים של 5.52, p=0.002). קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית בניתוח מתוקן שכלל שני מחקרים. מטה האנליזה לא תיעדה קשרים אחרים בין קבוצות הטפול ובין תוצאי בטיחות או יעילות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר הנוכחי, בשילוב עם מטה-אנליזה, מצביעים על תוצאות דומות לתרומבקטומי מכאנית וטיפול תרופתי אופטימאלי בחולים עם אירוע מוחי על-רקע חסימה אקוטית של כלי דם גדול וחסר נוירולוגי קל, אך לא ניתן להסיק מסקנות אודות השפעת הטיפול. הם ממליצים להשלים מחקר אקראי ומבוקר לבחינת הנושא.

JAMA Neurology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן