אורח חיים בריא עשוי לגבור על הנטיה הגנטית להתפתחות דמנציה (JAMA)

הקפדה על אורח חיים בריא עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות דמנציה, גם באלו בסיכון גנטי למחלת אלצהיימר, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Alzheimers Association International Conference ופורסמו בו-זמנית בכתב העת Journal of the American Medical Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים גנטיים מעלים את הסיכון לדמנציה, אך לא ידוע מה ההשפעה של אורח חיים בריא על הסיכון הנ”ל. במסגרת המחקר הם ביקשו לבחון אם אורח חיים בריא מלווה בסיכון מופחת לדמנציה, ללא תלות בסיכון הגנטי.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל מבוגרים ממוצא אירופאי, בגילאי 60 שנים ומעלה, ללא ליקוי קוגניטיבי או דמנציה בתחילת המחקר. המשתתפים הצטרפו למחקר UK Biobank בין 2006-2010 והיו במעקב עד 2016 או 2017. החוקרים בחנו את מדד הסיכון הפוליגני לדמנציה וסיווגו זאת לקטגוריות סיכון נמוך (חמישון תחתון), בינוני (חמישונים 2-4) וגבוה (חמישון עליון). התוצא העיקרי היה היארעות כל-סוגי דמנציה.

החוקרים עקבו אחר 196,383 משתתפים (גיל ממוצע של 64.1 שנים, 52.7% נשים) לאורך למעלה מ-1.5 מיליון שנות-אדם (חציון מעקב של 8.0 שנים).

מהנתונים עולה כי 68.1% מהמשתתפים הקפידו על אורח חיים בריא, 23.6% הקפידו על אורח חיים בינוני ו-8.2% דיוחו על אורח חיים לא-בריא. מדדי סיכון פוליגניים העידו כי 20% משתתפים היו בסיכון גבוה, 60% בסיכון בינוני ו-20% בסיכון נמוך להתפתחות דמנציה.

מבין המשתתפים בסיכון גנטי גבוה, 1.23% פיתחו דמנציה, זאת בהשוואה ל-0.63% מאלו בסיכון גנטי נמוך (יחס סיכון מתוקן של 1.91). מבין אלו בסיכון גנטי גבוה ואורח חיים לא-בריא, 1.78% פיתחו דמנציה, זאת בהשוואה ל-0.56% מהמשתתפים עם סיכון גנטי נמוך ואורח חיים בריא (יחס סיכון של 2.83, רווח בר-סמך 95% של 2.09-3.83).

החוקרים לא זיהו אינטראקציה משמעותית בין הסיכון הגנטי ובין גורמי אורחות חיים. בקרב משתתפים בסיכון גנטי גבוה, 1.13% מאלו עם אורח חיים בריא פיתחו דמנציה, זאת בהשוואה ל-1.78% מאלו עם אורח חיים לא-בריא (יחס סיכון של 0.68).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב קשישים ללא ליקוי קוגניטיבי או דמנציה, הן אורח חיים לא-בריא והן מדד סיכון גנטי גבוה נקשרו בקשר מובהק עם סיכון מוגבר לדמנציה. אורח חיים בריא לווה בסיכון מופחת לדמנציה בקרב משתתפים עם סיכון גנטי גבוה.

JAMA. Published online July 14, 2019

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן