טיפול בקרינה במינון גבוה עשוי לשפר משמעותית את ההישרדות של חולים עם מזותליומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ESTRO (European Society for Radiotherapy and Oncology).

במחקר האקראי בשלב 3 החוקרים השוו בין קרינת RHR (Radical Hemithoracic Radiotherapy) עם טיפול קרינתי פליאטיבי בחולים עם מזותליומה פלאורלית ממארת לאחר ניתוח משמר ריאה וכימותרפיה.

מדגם המחקר כלל 108 חולים שחולקו באקראי לטיפול קרינתי לחזי מבית החזה במינון של 50 Gy ב-25 פרקציות, בשילוב עם בוסט של 60 Gy לאזורי מחלה בולטת, או טיפול קרינתי פליאטיבי (20-30 Gy ב-5-10 פרקציות) לצלקת הניתוחית בבית החזה או למחלה בולטת בלבד.

החולים סווגו לפי הסוג ההיסטולוגי (אפיתלואידי לעומת לא-אפיתלואידי), מצב תפקודי (0-1 לעומת 2), סוג ניתוח (ניתוח משמר ריאה נרחב עם כריתת הפלאורה ודה-קורטיקציה לעומת דה-קורטיקציה פשוטה או ביופסיה בלבד) ולפי שלב המחלה (I-II לעומת III-IVA).

תוצא הסיום העיקרי היה ההישרדות הכוללת, אשר הוגדרה כמרווח הזמן מהגיוס עד לתמותה מכל-סיבה. החוקרים שיערו כי שיעורי ההישרדות לאחר שנתיים יעלו מ-20% ל-45%.

חציון משך המעקב עמד על 12.3 חודשים. לאחר 64 אירועים, ניתוח לפי כוונה לטפל הדגים שיעורי הישרדות כוללת של 57.7% בקבוצת RHR, בהשוואה ל-27.9% בקבוצת טיפול קרינתי פליאטיבי (p<0.001). מניתוח רב-משתני עלה כי גורמים שנקשרו עם הישרדות מוגברת כללו RHR (יחס סיכון של 0.41) וסוג היסטולוגי אפיתליואידי (יחס סיכון של 0.38).

כצפוי, רעילות הייתה משמעותית יותר עם RHR. חולה אחד פיתח שינויים דלקתיים בריאה בדרגה 5; ארבעה חולים פיתחו סיבוך דומה בדרגה 3; ארבעה חולים אובחנו עם תסחיף ריאתי; שניים פיתחו תפליט סביב קרום הלב; שני אובחנו עם שברי צלעות; חולה אחד פיתח אמפיאמה בדרגה 3 ואחר דלקת של הוושט בדרגה 3. בנוסף, כשל נשימתי מאוחר שדרש טיפול בחמצן תועד בארבעה חולים.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.

מתוך כנס ESTRO 38

לידיעה במדסקייפ