בקרב נשים מבוגרות, פעילות גופנית קלה באופן סדיר מלווה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות לב וכלי דם ומחלת לב כלילית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית קלה מלוות בסיכון מופחת למחלת לב כלילית או תחלואה קרדיווסקולארית בנשים מבוגרות. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נשים מבוגרות לאורך קרוב לחמש שנים (מרץ 2012 עד פברואר 2017). כל הנשים היו ניידות, ללא היסטוריה של אוטם שריר הלב או אירועים מוחיים. נתונים ממדי האצה שלאורך שבוע שימשו למדידת פעילות גופנית קלה.
בקרב 5,861 נשים (גיל ממוצע של 78.5 שנים) תועדו 143 אירועי מחלת לב כלילית ו-570 אירועים קרדיווסקולאריים. יחסי הסיכון למחלת לב כלילית בהשוואת הרבעון העליון אל מול התחתון של פעילות גופנית קלה עמדו על 0.42 (p<0.001) לאחר תקנון לגיל ומוצא/גזע ועל 0.58 לאחר תקנון נוסף לרמת השכלה, עישון פעיל, צריכת אלכוהול, תפקוד גופנית, תחלואה נלווית והערכה עצמית של המצב הרפואי.
יחסי הסיכון המקבילים לתחלואה קרדיווסקולארית בהשוואת הרבעון העליון אל מול התחתון של פעילות גופנית קלה עמדו על 0.63 ועל 0.78, בהתאמה. יחסי הסיכון לכל עליה של שעה אחת ביום של פעילות גופנית קלה עמדו על 0.86 למחלת לב כלילית ועל 0.92 למחלה קרדיווסקולארית.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר תומכים במסקנה כי כל פעילות גופנית עשויה לסייע בהפחתת מחלת לב כלילית ותחלואה קרדיווסקולארית בנשים מבוגרות. הם קוראים להשלים מחקרים אקראיים וגדולים בנושא.
JAMA Netw Open 2019
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!