ה־American Head and Neck Society ערכה סקירה שנועדה לבחון את השימוש הקליני הנוכחי ב־ctDNA. נסקרו גם מחקרים קליניים המתנהלים כיום, תוך דיון באפשרות להשתמש ב־ctDNA למעקב אחר התגובה לטיפול ולזיהוי מחלה שיורית מזערית (minimal residual disease, MRD). אף ש־ctDNA טומן בחובו פוטנציאל רב לקידום אונקולוגיה מותאמת אישית, נותרו שאלות רבות לגבי השימוש השגרתי בו, ובהן השונות בין שיטות הבדיקה והמשמעות הקלינית של תוצאות שגויות. יש צורך בתכנון מיטבי של מחקרים קליניים ובמחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לשלב ctDNA באופן מרכזי בטיפול בגידולי ראש וצוואר.
מסקנות ומשמעות: ביופסיה נוזלית המכוונת ל־ctDNA נגיפי היא סמן ביולוגי מבטיח לצורכי אבחון ומעקב בסוגים שונים של גידולי ראש וצוואר. מחקרים קליניים המתנהלים כיום יסייעו להבהיר כיצד ניתן להשתמש ב־ctDNA למעקב אחר התגובה לטיפול, להערכת MRD ולהכוונת החלטות טיפוליות במסגרת גישה של אונקולוגיה מותאמת אישית.
דיון על ידי פרופ’ יוסף אלידן, עורך מאמרי אא”ג
הסקירה מציגה את ctDNA כאחד הסמנים הביולוגיים המבטיחים ביותר כיום בתחום גידולי הראש והצוואר. עם זאת, יש להבחין בין שלוש שאלות שונות:
האם הבדיקה מסוגלת לזהות גידול?
האם היא מסוגלת לזהות הישנות מוקדם יותר מהאמצעים המקובלים?
והאם השימוש במידע המתקבל ממנה אכן משפר את תוצאות הטיפול?
הנתונים המשכנעים ביותר קיימים כיום בגידולים הקשורים לנגיפים. ב־HPV-positive oropharyngeal squamous cell carcinoma, בדיקות ctHPVDNA המבוססות על NGS הגיעו במטא־אנליזה לרגישות של 91% ולסגוליות של 97%, ושיטות חדשות יותר המבוססות על whole-genome sequencing מציגות ביצועים גבוהים אף יותר. במחקר פרוספקטיבי בחולים עם גוש צווארי חדש נמצאה רגישות של 95.3% ל־ctHPVDNA לעומת 76.7% ל־FNA.
אפשרות מעניינת במיוחד היא השימוש ב־ctHPVDNA למעקב לאחר הטיפול. הבדיקה עשויה לזהות הישנות חודשים לפני הופעת ממצא קליני או רדיולוגי. שיטות חדשות אף מדווחות על הקדמת האבחנה בכ־8 חודשים. אולם בשלב זה לא הוכח כי גילוי מוקדם יותר באמצעות ctHPVDNA משפר overall survival, disease-free survival או quality of life. זהו הבדל מהותי: הקדמת האבחנה אינה בהכרח משפרת את הפרוגנוזה.
זהירות רבה עוד יותר נדרשת כאשר מנסים להשתמש ב־ctDNA כדי לשנות את הטיפול. בניסוי שבו תוצאה שלילית של ctHPVDNA לאחר הניתוח שימשה בסיס לניסיון להימנע מטיפול אדג’ובנטי, 3 מתוך 12 חולים (25%) פיתחו הישנות בתוך שנה והמחקר הופסק מוקדם. ממצא זה מדגים כי תוצאה שלילית אינה שוללת בהכרח מחלה מיקרוסקופית שיורית. בהתאם לכך, המחברים מדגישים כי de-escalation של הטיפול על סמך ctHPVDNA צריך כיום להיעשות רק במסגרת מחקר קליני.
גם ב־EBV-positive nasopharyngeal carcinoma הנתונים מרשימים. באוכלוסיות אנדמיות, שתי בדיקות ctEBVDNA חיוביות עוקבות הגיעו לרגישות של 97.1% ולסגוליות של 98.6%. עם זאת, באוכלוסיות שבהן NPC אינו שכיח, ערכה של הבדיקה כבדיקת סקר נמוך יותר, בין היתר בשל ההסתברות המקדימה הנמוכה למחלה.
בגידולי ראש וצוואר שאינם קשורים ל־HPV או ל־EBV, הנתונים לגבי ctDNA פחות בשלים. קיימות טכנולוגיות שונות, לרבות tumor-informed ו־tumor-naive assays, וקיימת שונות משמעותית ברגישות ובגבול הגילוי שלהן. נדרשים עדיין מחקרים פרוספקטיביים גדולים וכן נתונים על cost-effectiveness לפני שניתן יהיה להמליץ על שימוש שגרתי.
למאמר
Kansara S et al: Circulating Tumor DNA in Head and Neck Cancer
A Review from the American Head and Neck Society. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg 30, ;152;(9):905, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!