התחלת טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בירידה של 18% ב סיכון להישנות פרכוסים ובסיכון נמוך ב-65% ו-60% בסיכון לאשפוז ותמותה, בהתאמה, בהשוואה להתחלת טיפולים בתרופות אחרות להפחתת רמות סוכר בדם במבוגרים עם אפילפסיה וסוכרת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Epilepsia.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם, רטרוספקטיבי, בינלאומי, שהתבסס על רשומות רפואיות ממוחשבות בשנים 2003-2025 אודות למעלה מ-8,000 זוגות תואמים (גיל ממוצע של 53 שנים) עם סוכרת מסוג 2 ולפחות שלוש אבחנות של אפילפסיה או פרכוסים חוזרים.
החולים סווגו לקבוצת טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 במידה והחלו טיפול ב-Exenatide, Liraglutide, Dulaglutide, Lixisenatide, Semaglutide, או Tirzepatide (68% נשים) או לקבוצת ביקורת במידה והחלו אחת מהתרופות האחרות להפחתת רמות סוכר בדם: מעכבי SGLT-2, מעכבי DPP-4, סולפוניל-אוריאה, או אינסולין (69% נשים).
התוצא העיקרי היה הישנות פרכוסים כפי שנקבע לפי קודי ICD-10R. תוצאים משניים כללו אשפוזים, תמותה מכל-סיבה, סטטוס אפילפטיקוס ואשפוז ליחידת טיפול נמרץ.
חציון משך המעקב אחר החולים בזרוע הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 עמד על 514 ימים ובקבוצת הביקורת עמד על 415 ימים.
בקרב משתתפים בזרוע הטיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועד סיכון מופחת להישנות פרכוסים, בהשוואה לקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.78-0.86), כמו גם חציון מרווח זמן ארוך יותר עד להישנות (1327 לעומת 891 ימים, בהתאמה).
בקבוצת הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 תועדה ירידה גדולה יותר בסיכון לאשפוזים (יחס סיכון של 0.35, רווח בר-סמך 95% של 0.29-0.43), תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 0.40, רווח בר-סמך 95% ש 0.35-0.46) ואירועי סטטוס אפילפטיקוס (יחס סיכון של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.91).
למרות שתועדה מגמה של סיכון מופחת לאשפוזים ביחידות טיפול נמרץ בזרוע הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לעומת קבוצת הביקורת (2.2% לעומת 2.5%; יחס סיכון של 0.82, רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.00), ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק.
ניתוח סטטיסטי שהוגבל לקודים ספציפיים לאפילפסיה אישר את הקשר העקבי בין טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין ירידה בסיכון להישנות פרכוסים (יחס סיכון של 0.69), זאת ללא תלות בסיכון להיפוגליקמיה על-רקע הטיפולים האחרים להפחתת רמות סוכר בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהשפעה המגנה של מעבר אותות GLP-1 על מערכת העצבים. עם זאת, דרושים מחקרים פרוספקטיביים נוספים לאישור הממצאים בטרם ניתן יהיה לקבוע המלצות קליניות בנושא.
Epilepsia, Nov 18, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!