צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין הידרדרות קוגניטיבית ובין צריכת בשר בכלל, כעת הם ביקשו להתמקד בהשפעות של צריכת בשר מעובד ובשר לא-מעובד על התפקוד הקוגניטיבי.

המחקר הפרוספקטיבי נערך לאורך למעלה מארבעה עשורים והחוקרים בחנו את הרגלי התזונה של למעלה מ-131,000 משתתפים במחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study באמצעות שאלוני תזונה, אשר ניתנו כל 2-4 שנים ובהם התבקשו המשיבים להעריך את היקף צריכת בשר אדום מעובד וכן צריכת דגנים וקטניות. כל המשתתפים היו ללא אבחנה של מחלת פרקינסון או דמנציה בתחילת הדרך.

עוד הושלמה הערכה של התפקוד הקוגניטיבי בתת-קבוצה של 17,458 משתתפות במחקר NHS באמצעות ראיון טלפוני להערכת תפקוד קוגניטיבי.

במהלך המעקב זוהו 11,173 מקרים של דמנציה, כפי שנקבע לפי דיווח עצמי ורישומי תמותה. מניתוח הנתונים עלה כי בקרב אלו שצרכו לפחות רבה מנת בשר אדום מעובד ביום תועדה עליה של 14% בסיכון לדמנציה, בהשוואה לאלו שצרכו בשר אדום מעובד בהיקף קטן מעשירית מנה ביום.

מניתוח תת-קבוצה עלה כי כל עליה יומית במנה של בשר אדום ומעובד לוותה בהזדקנות קוגניטיבית מקבילה ל-1.61 שנים בהערכת התפקוד הקוגניטיבי הכולל והזדקנות קוגניטיבית של 1.69 שנים בהערכת זיכרון מילולי.  בדומה, צריכה של לפחות מנה אחת ביום של בשר אדום לא-מעובד לוותה בעליה של 16% בסיכון להידרדרות קוגניטיבית סובייקטיבית, בהשוואה לצריכה בהיקף קטן מחצי מנה.

עם זאת, החוקרים מדווחים כי החלפת מנה יומית של בשר אדום מעובד באגוזים וקטניות לוותה בסיכון נמוך ב-20% לדמנציה, לצד הזדקנות קוגניטיבית איטית ב-1.37 שנים בהערכת תפקוד קוגניטיבי כולל. התחליף התזונתי לווה גם בסיכון נמוך ב-20% להידרדרות קוגניטיבית סובייקטיבית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי צריכת בשר אדום ומעובד עשויה להוות גורם סיכון משמעותי לדמנציה. הם קוראים להנחיות תזונתיות לכלול המלצות להגבלת מאכלים אלו במטרה לעודד בריאות קוגניטיבית.

מתוך כנס ה-AAIC

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן