היפותרמיה מתונה באמצעות קירור סלקטיבי של הראש כטיפול נוירו-מגונן בילודים שנולדו במועד עם asphyxia של הילוד- מאת דר’ ברזילי, עורך רפואת נאונטולוגיה

תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי היפותרמיה מתונה באמצעות קירור סלקטיבי של הראש יכולה לשמש כטיפול נוירו-מגונן בילודים שנולדו במועד הסובלים מ-asphyxia של הילוד.

במחקר, שמטרתו היתה לבדוק את יעילות הטיפול המוצע, נכללו ילודים שנולדו במועד שהתקבל בהם ערך נמוך מ-6 במדד Apgarשל 5 דקות, ערך ראשוני של גז בדם העורקי של מ- pH<7.10או BD>15 mEq/l, ועם סימנים קליניים של אנצפלופתיה. כל הנבדקים נרשמו למחקר בתוך 6 שעות ממועד לידתם.

החולים חולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות היפותרמיה מתונה באמצעות קירור סלקטיבי של הראש במהלך 72 שעות או לקבלת הטיפול השגרתי כטיפול ביקורת. הפגיעה ההיפוקסית-איסכמית המוחית נאמדה בהתבסס על סריקת CT של הראש בגיל 5-7 ימים ועל הדרוג ב- Neonatal Behavioral Neurological Assessment (או NBNA) בגיל 7-10 ימים.

58 חולים (30 בקבוצת ההיפותרמיה ו-28 בקבוצת הביקורת) השלימו את המחקר. ההיפותרמיה נסבלה היטב בקרב הנבדקים והפחיתה את הפגיעה ההיפוקסית-איסכמית המוחית הנגרמת בשל asphyxia של הילוד.

תוצאות ה-CT של הראש מעידות על שינויים היפוקסיים-איסכמיים מדרגת חומרה בינונית עד חמורה רק ב-4 מתוך 30 הנבדקים בקבוצה שטופלה באמצעות היפותרמיה. לעומת זאת, ב-18 מתוך 28 המקרים בקבוצת הביקורת הופיעו שינויים היפוקסיים-איסכמיים מדרגת חומרה בינונית עד חמורה (chi (2)=15.97, P<0.01).

היפותרמיה מוחית שיפרה באופן מובהק סטטיסטי גם את דרוג ה- NBNA(32+/-2 בקבוצת ההיפותרמיה לעומת 28+/-3 בקבוצת הביקורת, P<0.01).

החוקרים מציינים כי למרות שהטיפול נראה יעיל, יש צורך במחקר מעקב ארוך-טווח בכדי לאמת את התוצאות.

J Perinatol. 2006 Jan 12

הערות עורך: הולכות ומתרבות העדויות כי קירור סלקטיבי של הראש מועיל ביילודים במועד עם אספיקציה. מאחר ושיטה זו עדיין חדשה יחסית (פחות מ-10 שנים) עדיין לא ברור אם ההטבה נמשכת גם מעבר לתקופה החדה וישנו שיפור מתמשך בקבוצת היילודים המטופלת.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן