תוצאות בדיקת אולטרה-סאונד עשויות להצביע על אטיולוגיה אפשרית לתסמונת רגליים חסרות מנוח (Ann Neurol)

אקוגניות נמוכה באזור Substantia Nigra במטופל הסובל מתסמונת “רגליים חסרות מנוח”

(Restless Legs Syndrome) רומזת לחסר ברזל באזור כאטיולוגיה אפשרית למצב.

פגם במעבר ברזל בנוירונים של Substantia Nigra תואר לאחרונה במחקרים לאחר המוותשל נבדקים עם Syndrome Restless Legs.

החוקרים בדקו אם US Transcranial יכול לזהות הבדלים באקוגניות של Midbrain בקרב 20 חולים עם Restless Legs Syndrome, 20 נבדקים עם מחלת פרקינסון אידיופטית ו-20 נבדקים נורמלים כקבוצת ביקורת.

בנבדקים עם Restless Legs Syndrome זוהה אזור קטן בהרבה של אקוגניות מוגברת בתחום Substantia Nigra (0.001 ס”מ רבוע), בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.08 ס”מ רבוע) וחולי פרקינסון (0.18 ס”מ רבוע).

במחצית מהחולים עם Restless Legs Syndrome לא נמצא סיגנל אקוגניות מוגבר של Substantia Nigra באף צד, לעומת נבדק אחד מקבוצת הביקורת ואף נבדק מקבוצת חולי פרקינסון.

החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו קורולציה בין אקוגניות בבדיקת Transcranial Ultrasound וריכוז הברזל ברקמה באזור Substantia Nigra.

אם האקוגניות באזור אכן נקבעת לפי ריכוז הברזל, נראה כי הממצאים מספקים תמיכה נוספת לחסר ברזל באזור Substantia Nigra כפקטור פתוגנתי ב-Restless Legs Syndrome.

למרות שטרם נקבע הגורם הספציפי לאקוגניות המוגברת באזור Substantia Nigra בחולי פרקינסון, והגורם לאקוגניות הנמוכה ב-Restless Legs Syndrome, הממצאים מתאימים היטב לתפיסה הנוכחית של תכולת ברזל הפוכה באזור Substantia Nigra בשתי המחלות.

דרושים מחקרים נוספים של בדיקת US Transcranial בחולים עם Restless Legs Syndrome ויש לכלול גם חולים הסובלים מ-Restless Legs Syndrome וגם פרקינסון בכדי להבהיר טוב את הקשר בין שתי המחלות.

Ann Neurol 2005;58:630-634.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן