Tinzaparin הינו הפרין במשקל מולקולרי נמוך (LMWH), בעל תכונות פרמקוקינטיות עקביות, ולא ידוע על מעבר של התרופה את השלייה במינונים מניעתיים.
חוקרים ביקשו להעריך את פעילות ה- anti- Xa ב- 54 נשים שהיו בהריון או ניסו להרות, ובהן נדרש טיפול נוגד קרישה.
כל הנשים קיבלו זריקה יומית אחת של tinzaparin(Innohep), 12 לצורך טיפול בתרומבוזיס, ו- 42 לצורך תרומבופרופילקסיס. מינון של 175 יח’/ק”ג ניתן לצורך טיפול ומניעה בנשים עם סיכון גבוה (ערך מטרה anti-Xa של 0.3-1.0 יח’/מ”ל), ומינון של 50 עד 100 יח’/ק”ג למניעה בנשים עם סיכון מתון (ערך מטרה של 0.1-1.0 יח’/מ”ל).
בקבוצת הסיכון הגבוה נמדדה פעילות anti-Xa של 0.66 יח’/מ”ל בשבוע 12 להריון, 0.55 יח’/מ”ל בשבוע 24, ו- 0.53 יח’/מ”ל בשבוע 36 להריון. בקבוצת הסיכון המתון נמדדו ערכים של 0.26, 0.24 ו- 0.23 יח’/מ”ל, בשבועות 12, 24 ו- 36 להריון בהתאמה. כ- 20% מהנשים שטופלו במינון של 50 יח’/ק”ג נזקקו להעלאה של המינון בשלב הטיטרציה.
לא נרשמו ארועים תרומבוטיים, ונצפו תופעות לוואי מעטות. בין 50 התינוקות שנולדו לא נצפו תופעות הקשורות בתרופה. באחת מ- 4 נשים עם תסמונת אנטי-פוספוליפיד התרחש מוות של העובר בשבוע 17 להריון.
החוקרים ממליצים לבצע ניתור של רמות anti-Xa בשבועות 28 ו- 36, בכדי לזהות מטופלות בהן דרוש תיקון של המינון.
Am J Obstet Gynecol 2004 Feb;190:2:495-501
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!