נמצא קשר חזק בין הפרעות נשימה בשינה להפרעות בתפקוד המיני (הודעה מטעם מרכז רפואי רבין)

להלן דיווח שהועבר אלינו ע”י דוברת המרכז הרפואי רבין:

במחקר שנעשה ע”י מרכז רפואי רבין בשיתוף המכון לרפואת שינה בטכניון, הוכח כי יש קשר בין הפרעות בזיקפה לתסמונת דום נשימה חסימתית בשינה.

ד”ר דוד מרגל, רופא במערך האורולוגי, מרכז רפואי רבין וד”ר גיורא פילר, מומחה מהמכון לרפואת שינה בטכניון, בדקו 209 גברים עם חשד להפרעות בשינה. הנבדקים מילאו שאלון על תפקוד מיני לפני שביצעו בדיקת שינה מלאה וחולקו ל 4 קבוצות לפי מס’ ההפרעות בשינה (גברים ללא הפרעות נשימה בשינה, הפרעות קלות, בינוניות וקשות).

בנוסף, בוצעה חלוקת הנבדקים  בהתאם לרמת ההפרעות בזיקפה (ללא כל הפרעה, הפרעה בינונית והפרעה קשה).

נמצא כי ככל שתסמונת דום נשימה חסימתית חמורה יותר, יש יותר הפרעות בזיקפה.

ולהיפך ככל שההפרעות בזיקפה קשות יותר, תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה חמורה יותר.

הסיבה הקושרת בין שתי התופעות עדיין לא הוכחה, אך לרופאים יש מספר השערות בנושא:

– תסמונת דום נשימה חסימתית בשינה היא מחלה שגורמת לפגיעה בכלי דם קטנים, עקב כך  
  נגרמות הפרעות בזיקפה.

– מחקרים מראים שלסובלים מבעיות בשינה יש הפרשה מופחתת של הורמון טסטוסטרון
  (הורמון המין הגברי), הגורמת גם לבעיות בזיקפה.

– כתוצאה מתסמונת דום נשימה, החולים עייפים, מצב המוריד את רמת התפקוד היומיומי ויתכן
  שפוגע גם בחשק המיני.

ד”ר דוד מרגל: “עפ”י הממצאים, אני ממליץ לכל מי שסובל מהפרעות נשימה בשינה, לפנות לאורולוג לבדיקת הפרעות בזיקפה ולכל מי שסובל מהפרעות בזיקפה, לפנות למרפאת שינה לבדיקת הפרעות נשימה בשינה. לשתי הבעיות יש טיפולים ופתרונות ולכן אבחון מוקדם ישפר את איכות החיים של החולה. הטיפול במרפאת השינה הוא בהתאם לדרגת הקושי של המחלה. הטיפול בהפרעות בזיקפה מותאם לחומרת הפרעה והוא יכול להיות תרופתי או אחר”.

המחקר הוצג בכנס האורולוגי באילת, שם זכה לפרס לעבודה מצטיינת בנושא אין אונות.

המחקר יפורסם במגזין “UROLOGY“.

להלן תקציר המחקר כפי שנשלח אלינו ע”י ד”ר מרגל:


מטרה– תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה (OSAS) גורמת לעייפות ובעיות בתפקוד יומיומי. מטרת מחקר זה הייתה לאפיין את הקשר בין תסמונת זו להפרעות בזקפה. אנו הנחנו כי קיים יחס ישר ביןOSAS להפרעות בזקפה, ככל שתסמונת זו חמורה יותר כך הפרעות הזקפה תהיינה קשות יותר. מטרה נוספת הייתה לאפיין מדדים מנבאים הפרעות זקפה בחולים הסובלים מ-OSAS.

שיטות– 209 חולים אשר פנו למרפאת השינה בטכניון בחשד להפרעות נשימה בשינה נבדקו באופן פרוספקטיבי. כל החולים מלאו שאלון להערכת תפקודם המיני שכלל את שאלות 4 ו-5 מה-IIEF. נוסף לכך התבקשו החולים להעריך את מידת עייפות הבוקר ואת זקפת הבוקר (סקאלה של בין 0-5).

לאחר מילוי השאלונים ביצעו החולים בדיקת שינה מלאה (פוליסומנוגרפיה PSG).

תוצאות– נמצאו הפרעות זקפה משמעותיות יותר בחולים שסבלו מ-OSAS לעומת אלו שלא סבלו מתסמונת זו. אולם הקבוצה היחידה בה נצפו הפרעות זקפה משמעותיות סטטיסטית בכל המדדים (p<0.05) הייתה הקבוצה שסבלה מדום נשימה חמור (מוגדר מעל ל-40 הפסקות נשימה בשעה).

מעבר לכך, החולים שסבלו מהפרעות זקפה חמורות היו אלה עם ה-RDI (respiratory disturbance index מספר הפרעות הנשימה בשעה) הגבוה יותר. באנליזת ‘רגרסיה לוגיסטית רב שלבית’ (stepwise multiple logistic regression) אובחנו הפרמטרים הבאים כמנבאים הפרעות זקפה בחולים עם OSAS: גיל, עייפות בוקר,  RDI.

מסקנות– אין ספק כי קיים קשר בין OSAS חמור (RDI>40) להפרעות זקפה. הקשר הזה חלש יותר בחולים הסובלים מ-OSAS בינוני או קל. גורמים המנבאים הפרעות זקפה בחולים עם OSAS כוללים: גיל, עייפות בוקר, RDI. המשמעות הקלינית של קשר זה היא שיש לברר את תפקודם המיני של חולים ב-OSAS ולהפנותם לאורולוג במקרה הצורך, ובנוסף לכך יש מקום לשקול בדיקת חולים עם בעיות תפקוד מיני במרפאת שינה.

בשיחה עם כתבנו עדכן ד”ר מרגל שהשלב הבא המתוכנן למחקר הוא ביצוע מחקר התערבותי שבו המטופלים הסובלים מ- OSAS ומהפרעות זקפה יעברו טיפול ב- OSAS כשהמחקר יבדוק את ההשפעה של הצלחת הטיפול ב- OSAS בשיפור התפקוד המיני של המטופלים.

עד אז, כאמור ממליצים החוקרים ליזום בדיקת הפרעות זקפה בקרב הסובלים מ- OSAS (במחקר 80% מהסובלים מ- OSAS חמור סבלו גם מהפרעות זקפה). לחולים המתלוננים על הפרעות זקפה יש לברר ולשלול OSAS .

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן