הסיכון להתרחשות שבץ קשור לסיכון לירידה בתפקוד הקוגנטיבי (Stroke)

על-פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, סיכון מוגבר להתרחשות שבץ שנקבע באמצעות ה- Framingham Stroke Risk Profile, FSRP, קשור בסיכון מוגבר לירידה בתפקוד הקוגנטיבי. הדפוס של הפגמים הקוגנטיבים הללו דומה לדפוס הנצפה בליקויים קוגנטיבים שמקורם ווסקולרי.

החוקר הראשי מסביר כי חשיבות העבודה נובעת מכך שדמנציה ווסקולרית או מחלת אלצהיימר (AD) אינן מופיעות באופן פתאומי וללא סיבה, וכי סביר שמדובר בתהליכים איטיים וארוכי טווח. הוא מוסיף כי בקרב אנשים שמעולם לא חוו שבץ או אובחנו עם דמנציה, אלו שמצויים בסיכון מוגבר ללקות בשבץ בתוך 10 שנים מצויים גם בסיכון מוגבר להמצאות בתחום הנמוך של היכולות הקוגנטיביות. החוקרים טוענים כי חשוב להתייחס לגורמי הסיכון להופעת שבץ כגורמי סיכון להתפתחות בעיות קוגנטיביות.    

קבוצת הנבדקים כללה מדגם של 1,011 גברים ו-1,164 נשים המבוסס על אוכלוסיה. הנבדקים ביצעו מבחנים קוגנטיביים כחלק ממחקר קודם בו השתתפו. סקאלת ה-FRSP משתמשת בשיקלול מספר גורמים כגון: גיל, לחץ-דם סיסטולי, סוכרת , עישון סיגריות, המצאות היסטוריה של מחלה קרדיו-ווסקולרית, וקבלת טיפול נגד יתר לחץ-דם או נגד פיברילציה בעורקים, בכדי לקבוע את סיכון הנבדק ללקות בשבץ בתוך 10 שנים.

בשימוש ברגרסיה לינארית רבת-משתנים בכדי ליצור התאמה לגיל, לרמת ההשכלה, למין , ולמשתנים קליניים נוספים, מצאו החוקרים קשר אינברטי בין עליה בסיכון להופעת שבץ במהלך 10 שנים ובין תיפקודים קוגנטיבים כגון: זכרון חזותי-מרחבי, כושר ריכוז, שימת-לב, סקירה, תיפקוד ניהולי, יכולת הסקה מילולית אבסטרקטית, ויכולות למידה וזיכרון מילוליות.

החוקר הראשי אומר כי ההנחה היא שהקשר בין הסיכון ללקות בשבץ בעתיד ובין ביצועים קוגנטיביים ירודים עלולים לנבוע משינויים תיפקודייים במוח שאינם מגיעים לרמה שניתנת לאבחון קליני. הוא מוסיף כי עדויות אחרונות ממחקרי סריקות מוח מעידים כי אטרופיה בלתי-תקינה של המוח קשורה הן בסיכון מוגבר לשבץ והן ליכולות קוגנטיביות פחותות.  

מגבלות המחקר כוללות רוב של נבדקים לבנים ובעלי רמת השכלה גבוהה, דבר המונע הכללה באוכלוסיות אחרות, ומדידות לא אורכיות של התיפקוד הקוגנטיבי.

החוקר הראשי מסכם כי הוא מקוה שהממצאים יעוררו רצון לביצוע מחקרים נוספים אודות הקשר בין הסיכון ללקות בשבץ לבין ליקויים קוגנטיביים באנשים שלא סבלו מדנמנציה או משבץ עד כה. לדבריו, חשוב ביותר להמנע מגורמי סיכון המגבירים סיכון להופעת שבץ ולהתערב מוקדם ככל הניתן בתהליך הנסיגה הקוגנטיבית, אז יתרונות ההתערבות גדולים יותר ולרוב היא מוכתרת בהצלחה.

Stroke. 2004;35:000-000

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן