paroxetine יעיל בטיפול בגרד שמקורו לא דרמטולוגי

מחקר ארופאי מוצא כי שימוש ב-paroxetine מקל על גרד לא דרמטולוגי הקשור בסרטן מתקדם או בהמצאות מחלה סיסטמית אחרת.

קשה לטפל בגרד חמור, הקשור במחלה סיסטמית בשלב מתקדם או שמקורו אדיופתי. אולם, נתונים ממחקרים בלתי מבוקרים מעידים כי שימוש ב-paroxetine עשוי לספק הקלה מהירה של הסימפטומים הקשורים במצב.

בכדי להעריך את יעילות השימוש ב-paroxetine ערכו החוקרים ניסוי פרוספקטיבי, כפול-סמיות ואקראי המשווה בין טיפול ב-paroxetine לבין מתן פלצבו בקרב 17 חולים שבהם נמצאו גידולים מוצקים, 4 חולים הסובלים ממחלת המטולוגיות ממאירות, ו-5 חולים שבהם נמצאו מצבים בלתי ממאירים או אידיופתים. כעבור מתן אקראי של paroxetine (במינון של 20 מ”ג) או של פלצבו למשך 7 ימים, הוחלפו הטיפולים זה בזה בכל הנבדקים. הממצא הראשון שנבדק היה שיעור הגרד הממוצע כעבור 7 ימים של הטיפול ב-paroxetine או מתן הפלצבו. התגובה הכללית האינדיבידואלית לטיפול (שהוגדרה כירידה בשיעור של לפחות 50% בעוצמת הגרד במשך 3 הימים האחרונים של הטיפול, ביחס לזמן תחילת הניסוי), היתה המשתנה השני שהוערך על-ידי החוקרים. 

מתוך 24 החולים שמצבם הוערך, הטיפול ב-paroxetine יצר הפחתה רבה יותר בעוצמת הגרד מאשר מתן הפלצבו (5.2 לעומת 6.0, בהתאמה), עם הבדל ממוצע שעומד על 0.78. ההבדל הממוצע בין קבוצת ה-paroxetine לבין קבוצת הפלצבו היה אפילו גדול יותר במהלך 3 הימים האחרונים של הטיפול. הבדלים אלו לא נמצאו קשורים לסדר הטיפולים שניתנו, ולא נמצא הבדל משמעותי בתוצאות הקשורות להשפעות הלוואי.

מבחינת התגובתיות, הטיפול ב-paroxetine נמצא קשור לממדי תגובות גבוהים משמעותית בהשוואה למתן פלצבו (37.5% לעומת 4.2%, בהתאמה). בסך הכל דיווחו החולים על שביעות רצון גבוהה יותר במהלך הטיפול ב-paroxetine ביחס למתן הפלצבו.

החוקרים מסכמים כי נראה שמתן paroxetine יעיל בטיפול בגרד חמור ועיקש שמקורו לא דרמטולוגי בחולים עם סרטן בשלב מתקדם או מחלה סיסטמית אחרת.   

J Pain Symptom Manage 2003;26:6:1105-1111

לידיעה ב-doc’s guide

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן