טיפולים ביולוגיים יעילים בטיפול בפסוריאזיס

נראה כי התרופות הביולוגיות ( Enbrel ) etanercept ו-efalizumab משפרות סימפטומים של plaque psoriasis, כך על-פי שני מחקרים שפורסמו החודש ב- New England Journal of Medicine.

אטנרצפט הינו רצפטור רקומביננטי ל- TNFאלפא אנדוגני המעכב את פעולתו. במחקר הראשון נבדקו 672 חולי פסוריאזיס שחולקו אקראית לקבוצות שקיבלו אטנרצפט תת-עורי 25 מ”ג פעם בשבוע, 25 מ”ג פעמיים בשבוע, 50 מ”ג פעמיים בשבוע או פלסבו.

לאחר 12 שבועות נראה שיפור של 75% או יותר בפיזור וחומרת הנגעים ב- 4% ממקבלי הפלסבו לעומת 14% ממקבלי המינון נמוך, 34% במינון הבינוני ו- 49% במינון הגבוה. החוקרים מדווחים כי השיפור נמשך; לאחר 24 שבועות התוצאות בשלוש זרועות הטיפול היו טובות עוד יותר.

אפליזומב הינו נוגדן הנקשר לתת-היחידה אלפא של LFA-1 ( CD-11) וכך מונע תנועה והפעלה של תאי T. במחקר השני 597 חולי פסוריאזיס חולקו אקראית לטיפול באפליזומב תת-עורי, 1 או 2 מ”ג לק”ג בשבוע ולקבוצת פלסבו. לאחר 12 שבועות טיפול החולים חולקו שוב בהתאם לתגובתם וטופלו בתרופה או בפלסבו במשך 12 שבועות נוספים.

בשבוע ה- 12 נרשם שיפור של 75% או יותר בחומרת ופיזור המחלה ב- 22% ממקבלי המינון הנמוך וב- 28% ממקבלי המינון הגבוה. שיפור דומה נרשם רק ב- 5% ממקבלי הפלסבו. התגובה הטובה לתרופה נשמרה גם לאחר 12 שבועות נוספים.

גם האטנרצפט וגם האפליזומב לא גרמו לתופעות לוואי משמעותיות במטופלים.

במאמר מצורף נכתב כי הופעתם של טיפולים ביולוגיים יעילים ובטוחים לשימוש הינה הישג מחקרי חשוב. “אולם אין להקל ראש בשימוש בתרופות אלו, כיוון שיש לצפות לשינויים במערכת האימונית בחולים המטופלים בהן”, נכתב.  

N Engl J Med. 2003;349:1987-1990, 2004-2013, 2014-2022

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן