הדמיית אי-תקינויות אנטומיות ב-ADHD באמצעות MRI

על פי תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה, ניתן לצפות באי-תקינות אנטומית שקשורה ב-attention deficithyperactivity disorder, ADHD, באמצעות הדמיה מגנטית ברזולוציה גבוהה (MRI).

החוקר הראשי מסביר כי הפרוצדורה המורפומטרית הזו מאפשרת מציאת מיקום מדוייק יותר של השינויים מזה שנמצא באמצעות שיטות אחרות במחקרים קודמים. לדבריו, תוצאות אלה מעידות כי בשונה מהדעה שרווחה עד עתה, ההפרעות בקורטקס הפרה-פרונטלי ממוקמות במקום תחתון יותר באזור הפרה-פרונטלי. הממצאים גם מצביעים על כך שאי-תקינויות פרה-פרונטליות מופיעות באופן בי-לטרלי, בניגוד לדיווחים הקודמים שמצאו בעיקר הפרעות בצד הימני.

במחקר השתתפו 27 ילדים ומתבגרים הסובלים מ-ADHD, מתוכם 11 בנות ו-16 בנים. בהשוואה לקבוצת ביקורת שכללה 46 נבדקים ללא ADHD שתאמו לקבוצת הניסוי בנתוני הגיל והמין, בנבדקים הסובלים מ-ADHD נמצא אזור יחסי קטן יותר של המוח בעיקר באזורים קטנים של הקורקס הפרה-פרונטלי האחורי ובאזורים בי-לטרליים טמפורליים קדמיים. בקבוצת ה-ADHD נמצאה גם עליה משמעותית בכמות החומר האפור באזורים גדולים של הקורטקס הטמפורלי האחורי והפריאטלי התחתון. 

אחד החוקרים אומר כי הממצאים שנצפו אינם נוגעים רק לאזורי הקורטקס האחראיים לקשב, אלא גם באזורים המתווכים בבקרה על האותות. שיבוש בבקרה זו הוא לעיתים קרובות הסימפטום הקליני לבעיה בילדים הסובלים מ-ADHD. 

למרות שבאופן כללי לא נמצאה התאמה בעלת משמעות בין מדידות חומרת סימפטומי ה-ADHD לתצפיות מורפולוגיות אלו, החומר האפור באונה האוקסיפיטלית תאם באינוורסיה לשיעור חוסר הקשב.

מגבלות המחקר כוללות גודל מדגם מצומצם שמנע סיווג של הנבדקים בהתאם לאי-התקינויות האנטומיות, והשפעה אפשרית של תרופה מעוררת שבה משתמשים 15 מתוך 27 הנבדקים.

החוקרים מסכמים כי הממצאים עשויים לעזור לנו להבין את אתר הפעולה של התרופות המשמשות לטיפול ב-ADHD, שהן בעיקר תרופות מעוררות. לדבריהם, בצירוף שיטות הדמייה אחרות, הממצאים עשויים גם לסייע בפיתוח תרופות חדשות בעזרת הידע שיאסף לגבי הפיצוי התאי והנוירו-כימי באזורי המוח שבהם נמצאו אי-התקינויות הגדולות ביותר.

Lancet. 2003;362:1699-1707

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן