גורמים סביבתיים קשורים לזיהומים במערכת העיכול בילדים

תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה קובעות כי הספקטרום הקליני של inflammatory bowel disease, IBD, הולך ומתפתח. הממצאים מעידים כי יתכן ששינוי בגורמים סביבתיים גורם להופעת הפתוגנזה של המחלה.

במחקר שנערך באוכלוסיה החוקרים בדקו את שכיחות מקרי ה-IBD בילדים והגדירו מאפיינים קליניים של המחלה. החוקרים ניתחו נתונים קליניים ודמוגרפיים בנוגע לכל המקרים החדשים של IBD שנרשמו בוויסקונסון במהלך תקופה של שנתיים.

לטענת החוקרים, השכיחות הכללית של מקרי IBD בילדים שנמדדה היא 7.05 ל-100,000. השכיחויות של Crohn’s disease, CD, ושל ulcerative colitis, UC הן 4.56 ו-2.14 ל-100,000, בהתאמה.

הגיל הממוצע לאבחון של IBD, CD ו-UC היה 13.5 שנים, 12.5 שנים ו-11.8 שנים, בהתאמה.

שכיחות מקרי ה-IBD היתה דומה בין קבוצות אתניות שונות, כמו גם בין ילדים מאזורים מיושבים בצפיפות וילדים מאזורים דלילים באוכלוסיה. רק ב-11% מהמקרים החדשים של IBD נמצאו קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה עם היסטוריה של מחלה זהה.

החוסר בהיסטוריה המשפחתית והשכיחות הגבוהה של Crohn’s disease ביחס ל-ulcerative colitis מעידים, לדברי החוקרים, על מעורבות גורמים סביבתיים חדשים בהופעת המחלות.  

בנוסף מציינים החוקרים כי שכיחות מקרי ה-IBD שהם מדדו בילדים הינה הגבוהה ביותר שדווחה מעולם.

החוקרים מציינים גם כי תופעה מקבילה שהופיעה באותה תקופה בעולם המערבי היא עליה ניכרת בשכיחות מחלת האסטמה. ההגברה המשותפת בהופעת זיהומים כרוניים בריאות ובמעיים תומכת גם היא ברעיון כי שינוי בגורמים סביבתיים קשור בעליה בשכיחות מחלות אלה בילדים.  

J Pediatr 2203;143:525-531.


לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן