מתן טופיקלי של מאלחש מפחית כאב בניקור מותני של ילודים

על-פי ממצאי מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, תערובת נוזלית של מאלחשים מקומיים (ELMA) יעילה במניעת כאב בעת ביצוע ניקור מותני בילודים.

החוקרים כותבים כי ניקור מותני מבוצע באופן שיגרתי בילודים ללא אלחוש, אך לאחרונה נמצאו עדויות לכך שהילודים חווים כאב ו-stress בתגובה לגירוי המציק ועשויים לפתח אפילו קשיים בהתפתחות התקינה כתוצאה ממנו.

ELMA היא תמיסה ביחס ריכוזים 1:1 של שמן ומיים המכילה ריכוז נמוך (5%) של lidocaine ו-prilocaine hydrochloride, והיא משמשמת כמאלחש יעיל בילדים ובמבוגרים. אולם, טרם נבדקו לעומק השפעותיה על ילודים.  

החוקרים בדקו 60 ילודים ב-gestational age של 34 שבועות או יותר, שעברו ניקור מותני דיאגנוסטי. 1 גרם של EMLA או של פלצבו ניתנו באופן טופיקלי 60 עד 90 דקות לפני ביצוע הניקור. 

החוקרים מדדו את קצב הלב, את רמת הרוויה בחמצן דרך העור, ואת אופן ההתנהגות הכללי של הילוד באמצעות מצלמת וידיאו. אופן ההתנהגות דורג באמצעות ה-Neonatal Facial Coding System.

החוקרים מוצאים כי בהשוואה למדידות בתחילת הניסוי, כל הילודים חוו כאב, כפי שניכר באמצעות עליה משמעותית בקצב הלב, ירידה ברמת הרוויה בחמצן, ועל-פי אופן תגובתם.

אולם, בהשוואה לקבוצה שקיבלה פלצבו, בקבוצה שקיבלה ELMA תגובת הכאב שנמדדה היתה מאופקת באופן משמעותי. זה התבטא בממוצע נמוך יותר של קצב הלב, במיוחד בעת החדרת המחט (בקבוצת ה-ELMA נמדדו 2.3 ± 159.3 פעימות בדקה לעומת 2.7 ± 175.2 בקבוצת הפלצבו; p<.001) ובעת הוצאתה (בקבוצת ה-ELMA נמדדו 2.6 ± 153.3 פעימות בדקה לעומת 2.5 ± 167.3 בקבוצת הפלצבו; p<.001).

בנוסף, הבחינו החוקרים בתוצאה ממוצעת נמוכה יותר בדרוג ההתנהגות המעידה על כאב בעת החדרת המחט (בקבוצת ה-ELMA המדד שנצפה 0.3 ± 4.0 לעומת 0.0 ± 5.0 בקבוצת הפלצבו; p=.004) ובעת הוצאתה (בקבוצת ה-ELMA המדד שנצפה 0.3 ± 1.8 לעומת 0.3 ± 3.9 בקבוצת הפלצבו; p<.001).

לא נמצא שוני משמעותי ברמת הרוויה בחמצן בין שתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי מתן ELMA הוא טיפול יעיל בהפחתת הכאב הנובע מהחדרת המחט והוצאתה במהלך ניקור מותני המבוצע בילודים.

אולם, החוקרים מציינים כי ה-stress הנובע מהניקור לא נעלם לחלוטין. לפי דבריהם מחקרים קודמים קובעים כי ההתעסקות עם התינוק והשתקתו מגבירים את עוצמת תגובתו לגירוי מכאיב.

החוקרים מוסיפים כי לא ניתן להמנע משינוי מיקומו של התינוק במהלך ניקור מותני, ו-ELMA לא משככת את ה-stress בשל שינוי מיקום זה, אך היא עשויה להפחית את הכאב בזמן החדרת המחט.  

Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1065-1070

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן