הבדלים בסיכון להיפונתרמיה בין תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני

מקור: JAMA Netw Open

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי טיפול ב-Aripiprazole מלווה בסיכון נמוך יותר להיפונתרמיה בהשוואה ל-Olanzapine בקרב מטופלים שטופלו בתרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני.

החוקרים ביקשו לבחון האם קיים הבדל בסיכון להיפונתרמיה בין תרופות אנטי-פסיכוטיות שונות מהדור השני. לצורך כך, נעשה תחילה שימוש בנתוני מערכת הדיווח על תופעות לוואי של ה-FDA Adverse Event Reporting System בשנים 1997-2023 ליצירת השערות מחקריות, ולאחר מכן נבדקו ההשערות באמצעות מאגר נתוני תביעות רפואיות מבית חולים ביפן מהשנים 2008-2024.

במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי נכללו נתוניהם של 55,394 מבוגרים (גיל ממוצע 50.4 שנים, 53.4% נשים) עם לפחות 180 ימי היסטוריה רפואית מתועדת לפני התחלת טיפול אנטי-פסיכוטי, ללא שימוש קודם בתרופות אנטי-פסיכוטיות וללא היסטוריה של היפונתרמיה בתקופה זו. התרופות שנבחנו כללו Aripiprazole, Brexipiprazole, Perospirone, Quetiapine ו-Risperidone. טיפול ב-Olanzapine שימש כתרופת ביקורת.

המטופלים היו במעקב במשך עד 180 ימים לאחר תחילת הטיפול. היפונתרמיה הוגדרה כרמת נתרן בדם נמוכה מ-135 מיליאקווילנט/ליטר, תסמונת SIADH, או היפואוסמולריות עם היפונתרמיה.

שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר של היפונתרמיה נצפו בקרב מטופלים שטופלו ב-Risperidone ולאחר מכן ב-Olanzapine ו-Perospirone, עם 66.2, 54.8 ו-52.3 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, בהתאמה.

מרבית התרופות האנטי-פסיכוטיות שנבחנו הציגו יחס סיכויי דיווח (Reporting Odds Ratio, או ROR) נמוך יותר להיפונתרמיה בהשוואה ל-Olanzapine. הערכים הנמוכים ביותר תועדו עם Brexipiprazole (ROR של 0.13) ו-Lurasidone (ROR של 0.19).

לאחר התאמות סטטיסטיות, Aripiprazole לווה בסיכון נמוך משמעותית להיפונתרמיה לעומת Olanzapine, עם יחס סיכון מתוקנן של 0.52. עבור יתר התרופות לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית. הקשרים שנצפו נותרו עקביים גם בניתוחים שהתבססו על ספי נתרן שונים ועל הגדרות שונות להפסקת טיפול.

החוקרים מסכמים כי הסיכון להיפונתרמיה עשוי להשתנות בין תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני, וכי ממצאים אלה עשויים לסייע בבחירת הטיפול המתאים עבור מטופלים המצויים בסיכון מוגבר להיפונתרמיה.

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן