טיפול ארוך-טווח בסופח אשלגן Patiromer (ולטסה) עשוי לשפר את התוצאות הקליניות בחולים עם מחלת כליות כרונית והיפרקלמיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Kidney Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעוד שטיפול ב- Patiromer בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת לווה בהפחתת שיעורי הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון, עדיין לא ידוע אם טיפול ב- Patiromer עשוי לשפר את התוצאות הקליניות.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול ארוך-טווח ב- Patiromer ובין התוצאות הקליניות בחולים עם היפרקלמיה.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שכלל מדגם ארצי של 854,217 יוצאי צבא ארצות הברית. חולים עם לפחות מדידת אשלגן אחת של 5.1 מא”ק/ליטר ומעלה וטופלו במרכזים של יוצאי צבא ברחבי ארצות הברית בין 2016 ועד 2019.
מבין 2,004 חולים שטופלו ב- Patiromerבמהלך תקופת המחקר, 666 ענו על קריטריוני טיפול ארוך-טווח. החוקרים התאימו 308 מטופלים ארוכי-טווח ב- Patiromer ל-308 חולים שלא טופלו בסופח האשלגן.
התוצאים שנבחנו כללו תוצא סיום משולב של כשל כלייתי עם טיפול חליפי או תמותה מכל-סיבה או תמותה מכל-סיבה כולל לאחר כישלון כלייתי עם טיפול חליפי.
חציון קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 23.5 מ”ל/דקה וחציון ריכוז אשלגן בדם עמד על 5.2 מא”ק/ליטר. כ-45% מהחולים היו תחת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בתחילת המחקר. במהלך המעקב, 93 חולים פיתחו כשל כלייתי שנדרשו לטיפול כלייתי חליפי ו-134 הלכו לעולמם.
מהממצאים עולה כי בקרב חולים תחת טיפול ארוך-טווח ב- Patiromer תועד סיכון נמוך ב-26% לתוצא משולב של כשל כלייתי עם טיפול חליפי או תמותה מכל-סיבה, בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול ב- Patiromer. בנוסף, בקרב חולים תחת טיפול ארוך-טווח ב- Patiromer תועד סיכון נמוך ב-41% לתמותה מכל-סיבה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת היעילות של טיפול ארוך-טווח בסופח האשלגן על תוצאות קליניות קשות בחולים עם מחלת כליות כרונית והיפרקלמיה.
Kid Med, Nov 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!