Mesna מוריד את רמות הומוציסטאין בחולי המודיאליזה (Am J Kidney Dis)

ממחקר חדש, שפורסם בגליון ינואר של American Journal of Kidney Diseases, עולה כי טיפול תוך-ורידי ב-Mesna מביא לירידה ברמות הומוציסטאין בפלזמה במהלך המודיאליזה.

לדברי החוקרים, הרמה הכוללת של הומוציסטאין בפלזמה הינה גורם סיכון בלתי-תלוי להתפתחות טרשת עורקים. דרגת הסיכון ברוב האוכלוסיה יורדת בעקבות תוספי ויטמינים לתזונה, אולם, בלמעלה מ-90% מהחולים עם מחלת כליות סופנית, רמת הומוציסטאין מוגברת, למרות התוספים.

החוקרים שיערו כי Mesna (Sodium-2 Mercaptoehtanesulfonic acid) תביא לשחרור אלבומין הקשור להומוציסטאין, ולפיכך תאפשר להוציאו במהלך הדיאליזה בחולים עם מחלת כליות סופנית.

החוקרים העריכו את פעילות Mesna ע”י מתן תוך-ורידי של 2.5 או 5 מ”ג לק”ג ב-10 חולים, בתחילת מחזור טיפול. החוקרים אספו דגימות דם לאורך הדיאליזה, והשוו את רמות הומוציסטאין הכולל עם רמותיו במחזורי דיאליזה קודמים, שלא כללו טיפול ב-Mesna.

מנה בודדת של Mesna במינון 2.5 מ”ג לק”ג, לא הורידה משמעותית את רמות הומוציסטאין הכולל. אולם, מנה בודדת של הטיפול במינון 5 מ”ג לק”ג הביאה לירידה של 55.2% ברמות הומוציסטאין לאחר דיאליזה, בהשוואה ל-34.2% בעקבות דיאליזה בלבד (p<0.001).

רמת הומוציסטאין בפלזמה נמדדה לפני מחזור הדיאליזה הבא (יומיים לאחר מכן), בכדי לקבוע באם נותרה השפעה שיירית על רמות הומוציסטאין. גם יומיים לאחר ההתערבות, רמות הומוציסטאין לפני דיאליזה היו נמוכים ב-2.3 מול לליטר, תחת טיפול ב-Mesna, בהשוואה לפלסבו (p<0.05), ממצא שהצביע על אפשרות להשפעה מצטברת בעקבות טיפול רוטיני.

שני חולים דיווחו על בחילה קלה לאחר הטיפול, שהגיבו במהירות ל-Dimenhydrinate. לא זוהו תופעות לוואי אחרות.

Am J Kidney Dis 2007;49:109-117.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן