כאשר פותחו מטוסים שטסו מעל מהירות הקול, היה צורך למצוא שם עברי למונח סופר-סוניק, המתאר טיסה מהירה ממהירות הקול. ואכן הוחלט להגדיר תכונה זו בשם “על קולי”, דהיינו מעל מהירות הקול.
במהלך השנים למדנו לנצל גלי קול לבדיקות אבחנתיות. גלי “האולטרה סאונד” הם גלי קול אך אינם נשמעים לאוזנינו, כי התדר של גלים אלה, מעבר לתחום השמיעה של אוזני בני אדם. האקדמיה ללשון העברית הציעה את המונח בדיקת ה”על-שמע” לבדיקת ה”אולטרא- סאונד”.
המונח טרם נכנס לשימוש רחב, אך אוהב השפה, יכנה את בדיקת האולטרה סאונד- “על שמעית” ואת מהירות המטוס “על-קולית”.
בעקבות קביעה זו, מציעה האקדמיה מספר נגזרים:
לדוגמא הבדיקה עצמה בדיקה “על שמעית”, או “מבחן על שמעי”. הגלאי, כלומר המכשיר שקולט גלים אלה, “גלאי על-שמעי” והגנרטור המייצר גלי קול אלה , הוא “המחולל העל שמעי”. כאשר מרסקים אבני כליות בגלי “עלשמע”, עושים את זה ב”מפרט על-שמעי” ultrasonic disintegrator.
המילים ultra ו super שתיהן ממקור לטיני, ומשמעותן “מעבר ומעל”.
על משקל דומה “קרניים אולטרה-סגולות” או “קרני אולטרה”, קרניים בעלות תדר גבוה מזה של האור הנראה; הן מופיעות בתחזית (ב “ספקטרום”) אחרי הקרניים הסגולות. ומכאן שמן.
תודה לד”ר ישראל שפירא שנתן לנו את האבחנה המדויקת למונח “על קולי” ו “על שמעי”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!