“חושך שבטו, שונא בנו” נאמר בספר משלי (יג. 24) קבע ולא פירט. אך הנושא מורכב יותר. ההשפעה של הכאות קשורה לגיל הילד, ולרקע התרבותי שלו לאופן בו נענש וגורמים נוספים. לפנינו מאמר הבודק מתאם בין ילדים שהוכו טרם הגיעם לגיל שנתיים לבין  בעיות התנהגותיות שהתעוררו בגיל מאוחר יותר בילדות. בארצות הברית כמחצית ההורים פגעו גופנית בילדיהם כעונש, טרם הגיעם לגיל שנתיים. התזה של המחקר לפנינו הייתה, כי קיימת סבירות שלעונש גופני לילדים מתחת לגיל שנתיים השפעות שליליות על התנהגותם כילד המתגבר.  

מחקרים קודמים עשו את האבחנה בין הכאת ילדים עד גיל שנתיים והכאת ילדים מעל לגיל שנתיים. הטענה היתה כי ילד מעל גיל שנתיים שנענש גופנית בצורה שאינה מתעללת, עשוי לקבל את העונש כערך חינוכי. בעוד שילד שטרם מלאו לו שנתיים לא קושר בין המעשה שעשה לתגובה של המחנך. יתר על כן הילד תופס את העונש כחוויה קשה המערערת את בטחונו  במטפל וצפוי שהפגיעה שספג, תשאיר אותו פגוע נפשית לטווח ארוך.

החוקרים הצביעו על הבדל בין יחסם של ילדים לבנים לבין תגובתם של ילדים  שחורים. אצל ילדים לבנים נמצא קשר בין עונש גופני בהיותם מתחת לגיל שנתיים לבין הפרעות  התנהגותיות כאשר הגיעו לגיל בית ספר. הבדל זה לא נמצא בילדים שחורים.

ההבדל בהתנהגות בין ילדים לבנים לילדים שחורים  נומק בגורמים תרבותיים. לנו  חשוב להזכיר להורים שאין להכות ילדים ובמיוחד ילדים מתחת לגיל שנתיים, כדי לא לערער את האימון שיש להם בנו כמגינים שלהם.

הערת העורך: הרבה נכתב בנידון והמאמר עצמו מצטט מחקרים שהראו כי גם בילדים מעל גיל שנתיים, להכאה השפעה שלילית. הרבה תלוי ברקע האתני והתרבותי של הילד,  וכמובן באלו הפרעות החוקרים חיפשו.

אני מציע שנשאיר תגובות נזעמות לכתבה קצרה זאת עד שיזדמן לנו לדון בנושא באופן יסודי.

Pediatrics   פורסם במאי 2004 ב –