צפי לעליה בהיקף תופעות לוואי נוירולוגיות עקב טיפול במעכבי בקרה חיסונית (JAMA Neurol)

מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JAMA Neurology עולה כי פחות מ-3% מחולי הסרטן מפתחים תופעות לוואי נוירולוגיות לאחר טיפול בשני מעכבי בקרה חיסונית. לדברי החוקרים, אעפ”י שמדובר בשיעור נמוך, על רופאים לצפות לעליה בשיעור הסיבוכים הנוירולוגים החמורים עם הרחבת היקף הטיפול במעכבי PD-1 (Programmed Death-1) לממאירויות אחרות.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את השכיחות, הספקטרום הקליני והגישה הטובה ביותר לטיפול בסיבוכים נוירולוגים על-רקע טיפול במעכבי PD-1.

מדובר במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, שנערך בין ספטמבר או דצמבר 2014 ועד 19 במאי, 2016. כל החולים שטופלו במעכבי PD-1 זוהו באמצעות מאגר הנתונים Mayo Cancer Pharmacy Database. חולים שפיתחו תסמינים נוירולוגים בתוך 12 חודשים מהטיפול נכללו במחקר. חולים עם סיבוכים נוירולוגים המיוחסים ישירות למחלה גרורתית או טיפול אחר לסרטן הוצאו מהמחקר.

מבין 347 חולים שטופלו במעכבי PD-1 Pembrolizumab (קיטרודה) או Nivolumab (אופדיבו) 10 חולים (2.9%) פיתחו סיבוכים נוירולוגים. שבעה חולים טופלו ב- Pembrolizumab ושלושה חולים טופלו ב-Nivolumab.

שמונה מבין עשרת החולים הללו היו גברים, חציון גיל החולים עם סיבוכים נוירולוגים עמד על 71 שנים. סיבוכים נוירולוגים תועדו לאחר חציון של 5.5 מחזורי טיפול במעכבי PD-1.

הסיבוכים הנוירולוגים כללו מיופתיה (שני חולים), נוירופתיות שונות (4 חולים), אטקסיה צרבלרית (חולה אחד), רטינופתיה אוטואימונית (חולה אחד), INO (Internuclear Opthalmoloplegia, חולה אחד) וכאבי ראש (חולה אחד). נוירופתיות היקפיות כללו פולירדיקולונוירופתיות אקסונאליות ודה-מייאלינטיביות (שני חולים), נוירופתיה תלויות-אורך (חולה אחד) ונוירופתיה וסקוליטית אסימטרית (חולה אחד). הזמן עד לחומרת תסמינים מקסימאלית נע בין יממה למעל שלושה חודשים.

חציון מדד mRS עמד על 2.5, עדות למוגבלות קלה-עד-בינונית. חמישה חולים פיתחו סיבוכים אימוניים אחרים, כולל תת-פעילות של בלוטת התריס (שלושה חולים), קוליטיס (שני חולים) ודלקת כבד (חולה אחד). הטיפול במעכבי PD-1 הופסק בכל החולים.

הטיפול במצבים אלו כלל קורטיקוסטרואידים (שבעה חולים), IVIG (שלושה חולים) והחלפת פלזמה (חולה אחד). בתשעה חולים תועד שיפור במצב הנוירולוגי עם חציון מדד mRS של שתי נקודות. חולה עחד עם מיופתיה נמקית הלך לעולמו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לסיבוכים נוירולוגים על-רקע טיפול במעכבי PD-1 פנוטיפ מגוון, עם שכיחות גבוהה יותר של סיבוכים נוירו-מוסקולאריים. אעפ”י שמדובר במצבים נדירים, צפויה עליה בשכיחות סיבוכים אלו עם הרחבת הטיפול בתרופות אלו לממאירויות אחרות.

JAMA Neurol. Published online September 5, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן