ממחקר חדש עולה, כי לא חל שיפור בתוצאות הרפואיות של תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר, שנולדו בסוף שנות התשעים בפינלנד.
במסגרת המחקר, נכללו כל התינוקות שנולדו בפינלנד, במשקל לידה נמוך מ-1000 גרם, בשנים 1996-1997 ו-1999-2000. החוקרים אספו נתונים סב-לידתיים, נתוני מעקב, וכן נתונים בנוגע לשיתוק מוחין וליקויי ראייה.
סה”כ 529 ו-511 תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר נולדו בשנים 1996-1997 ו-1999-2000, בהתאמה. לא נצפו שינויים בשיעורי התמותה הטרום לידתיים, פרינטליים, נאונטליים ופוסט-נאונטליים בין התקופות, כאשר שיעורי ההישרדות, כולל לידת עובר מת, עמדו על 40% ו-44%. היארעות תסמונת מצוקה נשימתית וספטיסמיה עלתה מ-1996-1997 ל-1999-2000 (75% לעומת 83% ו-23% לעומת 31%). ההיארעות הכוללת של דימום בחדרי המוח עלתה אף היא (29% לעומת 37%), אך היארעות דימום זה בדרגה 3-4 לא השתנתה (16% לעומת 17%).
בנוסף, לא נמצאו הבדלים בשיעורי תלות בחמצן בגיל הריון מתוקן של 36 שבועות, רטינופתיה של הפגות בשלבים 3-5, שיתוק מוחין ופגיעה חמורה בראייה. שיעור התמותה נותר גבוה יותר בבית חולים אזורי אחד במהלך שתי התקופות בהשוואה לארבעת האחרים, אך לא נצפו הבדלים אזוריים בתחלואה במהלך התקופה המאוחרת יותר.
לסיכום, לא זוהו שינויים משמעותיים בשיעור היילודה או התמותה בקרב תינוקות במשקל לידה נמוך ביותר, שנולדו בפינלנד בסוף שנות התשעים, אך נצפתה עלייה במספר תחלואות נאונטליות. לדברי החוקרים, יש צורך במחקרים ארוכי טווח, ומוגדרים גיאוגרפית, בנושא פגים צעירים מאוד, על מנת לבסס נתונים מהימנים אודות איכות הטיפול הפרינטלי הנוכחי.
הערות עורך:
ייתכן כי התקופות שנבחרו להשוואה היו קרובות מידי, ולא התחולל בתחום הניאונטולוגיה או הפרינטולוגיה כל שינוי משמעותי שיכול היה לשנות את התוצאות באופן דרמטי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!