השוואה בין הנשמה מלאכותית מבוקרת נפח והנשמה מבוקרת לחץ ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד/מאת ד”ר ברזילי

מחקר חדש נועד להשוות את יעילות ובטיחות הנשמה מלאכותית מבוקרת נפח (Volume Controlled VentilationVC) עם הנשמה מלאכותית מוגבלת לחץ (Time-Cycled Pressure Limited Ventilation TCPL), ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, עם RDS (Respiratory Distress Syndrome).

במחקר נללו יילודים במשקל לידה של 600-1500 גרם, בגיל הריון של 24-31 שבועות, שאובחנו עם RDS. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול בהנשמה מסוג VC, או TCPL, וטופלו לפי הפרוטוקול הסטנדרטי. החוקרים השוו בין שתי השיטות בכדי לקבוע את הזמן הדרוש להשגת קריטריון הצלחה שהוגדר מראש, על בסיס מפל לחץ של חמצן קטן מ-100 מ”מ כספית בין אלבאולי ועורק, או לחץ ממוצע של פחות מ-8 ס”מ מים בדרכי האויר. מדדים משניים כללו את שיעורי התמותה, משך הנשמה מלאכותית וסיבוכים הקשורים בהנשמה.

מהתוצאות עולה כי משך הזמן הממוצע עד להשגת הקריטריון שנקבע להגדרת הצלחת טיפול, עמד על 23 שעות בקבוצת מטופלי VC, לעומת 33 שעות תחת טיפול TCPL (p=0.15). ההבדל היה בולט עוד יותר בתינוקות במשקל לידה הנמוך מ-1000 גרם (21 לעומת 58 שעות, p=0.03). משך ההנשמה הממוצע בקבוצת VC עמד על 255 שעות, לעומת 327 שעות בקבוצת TCPL (p=0.60). נרשמו 5 מקרי תמותה בקבוצת VC, ו-10 מקרים בקבוצת TCPL (p=0.10). שכיחות סיבוכים אחרים היתה דומה בין הקבוצות.

לסיכום, הנשמה מבוקרת-נפח הינה טיפול יעיל ובטוח ביילודים במשקל לידה נמוך מאוד, ונראה כי עדיפה על הנשמה TCPL, בעיקר ביילודים קטנים יותר.

The Journal of Pediatrics- 2006 09 (Vol. 149, Issue 3)

הערות עורך:

ברפואת טיפול נמרץ, ישנם טיפולים שהחלו בפגים ולאט-לאט חילחלו לטיפול בילדים ובהמשך למבוגרים, וישנם טיפולים הפוכים: טיפולים שהחלו בפגים ועברו למבוגרים. הנשמה בנפח הינה דוגמא לסוג הראשון. אינני בטוח שהיא אכן יעילה יותר מהנשמה בלחץ בפגים, אך ודאי שהן הנאונטולוגים והן הפגים יכולים להנות מיתרונותיה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן