MRI פונקציונאלי בודק השפעות ארוכות טווח של חשיפה מוקדמת ל- Indomethacin על עיבוד שפה במוחות של פגים (מתוך PEDIATRICS)- ד”ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה


מחקרים קודמים הדגימו, ש- indomethacin מוריד את השכיחות ואת החומרה של דימום תוך חדרי, ובנוסף הוא משפר התפתחות קוגניטיבית, בעיקר בתינוקות זכרים, שנולדו פגים.

מטרת המחקר הייתה להשתמש ב-MRI פונקציונאלי כדי לבדוק את ההשערה, שטיפול ניאונטלי ב- indomethacin יכול להשפיע שונה על שפעול איזורי המוח האחראים ללימוד השפה בילדים בגי בית הספר שנולדו פגים.

במחקר השתתפו 47 ילדים, שנולדו פגים (במשקל לידה הנע בין 6001250 גרם) ו-24 נבדקי ביקורת, שהותאמו להם. הנבדקים הוערכו בעזרת MRI פונקציונאלי, שבדק משימת שפה פסיבית, והערכות נוירו-התפתחותיות, שכללו Wechsler Intelligence Scale for Children-III ו- Peabody Picture Vocabulary Test-Revised (PPVT-R). הפעילות העצבית הוערכה במהלך עיבוד פונולוגי וסמנטי בפרוטוקול ה-MRI הפונקציונאלי.

הערכות נוירו-התפתחותיות הדגימו הבדלים משמעותיים במבחני ה-IQ השונים ובניקודי Peabody Picture Vocabulary Test, בין תינוקות, שנולדו פגים ובין קבוצת הביקורת, שנולדו במועד. שיעורים של סיבוכים פרי נטלים לא היו שונים משמעותית בין קבוצות הטיפול של התינוקות, שנולדו פגים. אך פגים זכרים, וחולקו באפן אקראי לקבל סליין, נטו יותר לקבל ניקודים נמוכים ב-PPVT-R בהשוואה לכל שאר התינוקות, שנולדו פגים. במהלך העיבוד הפונולוגי, אפקט משמעותי שלtreatment-by-gender הודגם בשלושה איזורים במוח : אונה פריאטלית תחתונה שמאלית, אוזר ברוקה (ג’ירוס פרונטלי תחתוון שמאלי) וקורטקס פרה-פרונטלי דורסו-לטרלי ימני.

לסיכום, המידע מדגים אפקט שונה של מתן של indomethacin מוקדם לאחר הלידה, על ההתפתחות של המערכת העצבית המשרתת את תפקוד השפה בפגים זכרים ונקבות.

הערות עורך:

מחקר זה שוב מוצא הבדלים התפתחותיים בין פגים לבין תינוקות שנולדו במועד. המיוחד המחקר זה שהוא מדגים בעזרת MRI את המיקומים במח שנפגעו כתוצאה מהפגות, ובמיחוד באיזור השפה ע”ש ברוקה. ברור כי זהו מחקר בקנה מידה קטן, אך יתכן ובשל כך יש צורך לשים לב להתפתחות השפהבפגים אלה.

PEDIATRICS Vol. 118 No. 3 September 2006, pp. 961-970

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן