בשלב מסוים בחיי התינוק או הפעוט, ההורים מחליטים  להרגיל אותו לשימוש בסיר או להושיב אותו באסלה מותאמת.  בדרך כלל אין הם פונים אל הרופא כדי לברר את הזמן המתאים לפעולה זו, אלא מתייעצים עם יתר בני המשפחה, בעיקר הסבתא, וחברים.  אין זה  נורא, שכן אין  תשובה אחת נכונה, אלא יש מספר פתרונות ובסופו של דבר כולם פוגעים למטרה. הנושא מגיע לרופא רק כאשר ההורים נתקלים בבעיה דוגמת סירוב להשתמש בסיר, איפוק להטיל צואה, עצירות ואנקופריסיס. 

הגישה בין רופאי ילדים היום היא להתאים את זמן תחילת השימוש בסיר לפי התפתחותו  של הילד. רוב  הפעוטות  בשלים להתחיל חינוך לשימוש בסיר בגיל 18 חודש  ומשלימים את התהליך בהצלחה בגיל שנתיים עד שלוש שנים. מעשית, ברוב המשפחות כדוגמת ארצות הברית היום, יתחילו בחינוך לסיר  רק בגיל 21 חודש ואף מאוחר יותר.

מחקר שהתבצע בארצות הברית, והתפרסם זה עתה,  קובע כי בין משפחות לבנות, – קאוקזיות- גיל תחילת החינוך לסיר הוא 21 חודש ואילו במשפחות אפרו-אמריקניות יושיבו את הפעוט על הסיר בממוצע בגיל 18 חודש.  ממצא זה מדגיש שמדובר בנושא בעל השפעה תרבותית סביבתית חזקה מאד.

הנושא הוא דינאמי,  וטרם נאמרה המלה האחרונה. כך מתברר ממאמר ראשי המופיע באותה חוברת של ה Journal of Pediatrics. המאמר סוקר את התמורות שחלו בנושא זה במאה השנים האחרונות. אחד  הרופאים  הראשונים שטיפל בנושא בעת החדשה, היה רופא הילדים הנודע האמריקאי, Luther Emmett Holt,  בשנת   1894,.  זאת אומרת לפני 112 שנה בספרו על טיפול בילדים Holt מאמין  כי יש להתחיל בחינוך להיגיינה כבר בחודש השני לחיים, והוא מתאר את התהליך:  “האחות מחזיקה את הסיר בין רגליה” הוא כותב

“ומושיבה את התינוק עליו כאשר גבו אל האחות ופניו קדימה. על פעולה זו יש לחזור פעמיים ביום, ובשעות קבועות.

יתכן שבתחילה יהיה צורך לגירוי מקומי, כגון הכנסת חתיכת סבון או נייר משומן לתוך פי הטבעת. תוך זמן קצר התינוק לומד מה נדרש ממנו. “יתרון שיטה זו” ממשיך Emmett Holt,  ” הוא שהשיטה  מרגילה תינוקות להטיל צואה פעמיים ביום ובצורה מסודרת, וכך מרגילה את התינוקות  לסדר בחיים. בנוסף שיטה זו חוסכת לאחות זמן רב ועבודה רבה.”

מספר אמיתות  נלמדות מדבריו של ד”ר הולט. ד”ר הולט מדבר על האחות המטפלת ומובן שהקליאנטורה שלו הם אמריקאים אמידים ואוכלוסייה מאד מובחרת. כותב מאמר המערכת גם מבחין כאן שאיפה לניקיון וסדר המתקרבות לדת. Cleanliness is next to Godliness  אומר הפתגם האנגלי, כלומר ניקיון כמעט תכונה אלוהית. הפילוסוף האנגלי, Francis Bacon, החי בימי מלכת אליזבת הראשונה של אנגליה אמר, “היראה את האלוהים,  ישמור על ניקיון גופו”. גישה מכאנית זו בחינוך התינוקות  אינה מקובלת בעולם של היום.

בשנות השלושים של המאה העשרים, חלוץ הפסיכולוגיה ההתפתחותית,  Arnold Gesell  שלל את גישתו של הולט מכול וכול.  הוא הצביע על העובדה כי לעיתים קרובות תינוקות אשר  חונכו לסיר בגיל  חודשיים, אבדו  כושר זה בגיל שבעה חודשים וזאת בגין התפתחות של התנגדות מצד התינוק. גזל העדיף גישה של לימוד, כאשר  הפעוט  בשל ללמוד את  השימוש  בסיר, במקום לעבור תהליך כפייה. הפסיכולוגית Myrtle McGraw  הראתה במחקר שעשתה על זוגות תאומים, שאין טעם בניסיון  לזרז את החינוך לשימוש בסיר. במחקרה היא נוכחה לדעת, שכאשר האחד מזוג תאומים יקבל חינוך לשימוש בסיר והשני לא, שניהם ישתמשו בסיר באותו  גיל. המסקנה  היא כי לא החינוך, אלא התפתחות  הפעוט, היא  הקובעת מתי הילד בשל לשימוש בסיר.

במחקר של Fox  בשנות השבעים של המאה הקודמת  הוגדרו  הכישורים המכשירים פעוט לשימוש בסיר, והן כושר  הליכה, ידע להוריד מכנסיים  והבנה לקלוט פקודות פשוטות.

לסיכום, התמורות שחלו בחינוך לסיר במאה האחרונה הן שבמקום ההחזר המותנה של הטלת צואה כאשר העכוז בא במגע עם הסיר, אנחנו מחכים לזמן שהתינוק מחליט להתנהג “כמו מבוגרים”  והוא עצמו מבקש את הסיר.

רק כך נוכל להימנע מהסיבוכים המתעוררים כאשר אנחנו מנסים ללמד את הפעוט להשתמש בסיר כאשר הוא עצמו מתנגד לכך. המחבר מסיים כי היום אין לחץ על האמהות לדאוג לניקיון של ילדיהן כפי שהיה בעבר, וגישה גמישה זו עשויה למנוע שגיאות רבות.

המאמרים הופיעו בירחון Journal of Pediatrics  לחודש אוגוסט 2006.

Beliefs  about the appropriate age for initiating toilet training: are there racial and socio-economic differences ?, Horn IB, BrennerR, Rao M, Cheng TL., J Pediatr 2006;149:165-8 

Who’s training whom ?, Acardo P., J Pediatr 2006;149:151-2.