סקירה JCP 39, Bronchopulmonary dysplasia

Bronchopulmonary dysplasia  – BPD– היא מחלת ריאות כרונית, הפוגעת בפגים שנזקקו להנשמה מלאכותית. ידועים גם מקרים בודדים של BPD    בפגים עם ריאות לא בשלות שלא נזקקו להנשמה מלאכותית בתחילת חייהם.  גם תינוקות שנולדו במועד מפתחים BPD  כאשר נזקקו להנשמה עקב מחלה ריאתית  חדה.  BPD תוארה לראשונה בשנת 1967  ואין זה מפתיע, כי המחלה היא איטרוגנית,  מחלה שהיא משנית לטיפולים שהרפואה המתקדמת המציאה.  

כיצד נגדיר את המחלה? הגדרת המחלה היא תופעה של סימנים רספירטוריים  מתמידים במשך 36 שבועות לאחר גיל ההתעברות. מאז שתוארה המחלה לראשונה, הוכנסו לשימוש סטרואידים, סורפקטנט, ושיטות הנשמה חדשות, גישה אגרסיבית בטיפול ב  patent ductus arteriosus  והזנה עשירה יותר, – כולם שיפרו את מהלך המחלה במרוצת 40 השנים האחרונות. אם כי מספר המקרים החדשים לא פחת, מהלך המחלה חמור פחות מבעבר.  גם אופי המחלה השתנה הודות לטיפולים מסוימים דוגמת  השימוש בסטרואידים ובסורפקטנט. היום  השינויים בריאות הומוגניים יותר ויש פחות הצטלקויות.

מי בסיכון לפתח BPD  ? הסיכון לפתח BPD עולה ביחס הפוך למשקל הלידה.  תינוקות במשקל לידה בסביבות 500 ג”ם בסיכון של 85% לפתח BPD והסיכון לפתח BPD  עבור תינוקות במשקל לידה  מעל 1500 ג”ם הוא 5% בלבד.  

מדוע  חמצן והנשמה מלאכותית  עשויים לגרום  לנזק ריאתי ?   שתי השערות בנידון:-

ידוע לנו כי עודף חמצן  ברקמות, בצורת  רדיקאלים חפשיים של חמצן, הוא רעלי.  אמנם, לגוף מערכת הגנה נגד רדיקאלים אלה, דוגמת אנזימים אנטיאוקסידדנטיים, וכן ויטמינים E  ן  C    אך מערכת זו אצל הפג עדיין חלשה למדי,  ולכן הפג רגיש לעודפי חמצן יותר מאשר תינוק בשל.

הסיבה השנייה לנזק ריאתי היא מכאנית.  כאשר מנשימים תינוק, מכניסים חמצן או אוויר לתוך בועיות האוויר בריאות, ואם אין הקפדה על  נפח  הגזים שהריאות יכולות לעמוד בו, אז בנקל נגרם נזק לבועיות. תופעה זו מכונה volutrauma   או  barotrauma. 

גורמים אלה, שניהם,  אחראים לתגובה דלקתית  ולהפרשה של ציטוקינים דלקתיים, דוגמת אינטרלוקין 1 בטא, אינטרלוקין-6, ו  ICAM-1.   מאוחר יותר משתחרר  אינטרלוקין-8. ציטוקין זה  מגרה הצטברות של לויקוציטים ומגביר את התגובה הדלקתית.

חשוב לזכור האינטרלוקין -8 מרכיב חשוב בתגובה הדלקתית בגוף.

התחלואה בשנתיים הראשונות גבוהה.  כ 50% מהחולים  יחזרו לאשפוז בגלל מצוקה נשימתית. מקובל לחסן תינוקות עם BPD נגד הנגיף RSV כי הדבקות בנגיף ה RSV גורם למחלה חמורה יותר מאשר בתינוק ללא BPD.

החלק שני של סקירה זו, ובה נדון בטיפול ובתוצאות לטווח ארוך נביא במגזין הבא.

הסקירה הופיע בעיתון  Lancet  מיום 29 לחודש אפריל 2006.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

סקירה קלינית מקצועית: החייאת פגים מאוחרים בחמצן לעומת אוויר (מחקר AIROPLANE)

מקור: JAMA
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|05/11/2026

פגים מאוחרים (שבועות 32 עד 36 להריון) (Late preterms) הם כ־85% מכלל לידות הפגים בעולם, אך רמת הראיות לגבי תמיכה נשימתית ראשונית בקבוצה זו מוגבלת מאוד בהשוואה לפגים קיצוניים (<32 שבועות) או יילודים שנולדו במועד

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן