העין איבר הראייה ובמרכזה האשון.

תפילת “המפיל”, תפילה שנאמרת בעת שהולכים לישון בלילה, פותחת במילים “המפיל חבלי שינה על עיני, ותנומה על עפעפי”. נדלג  על  אמצע התפילה. המשפט המסים הוא “כי אתה המאיר לאישון בת עין”. למה הכוונה ? לפי אבודרהם הכוונה היא שנתעורר בעיניים קורנות ובפנים רעננות. שנישן טוב ונקום בשמחה. האישון אם כן לא רק הנקודה השחורה במרכז העין, פתח, דרכו קרני העור חודרות לרשתית, אלא גם חלק של הבעת הפנים.

“אישון  עין” גם כינוי חיבה למישהו  יקר. “ויצרנהו כאישון עינו” אומר משה רבנו בשירת האזינו,  כלומר הקב”ה שומר על עם ישראל בחיבה יתירה, כאישון עינו.

כפי שהאישון מרכז העין, כך גם האישון, בהשאלה, המרכז במובנים אחרים. “בערב יום, באישון לילה ואפלה” כתוב בספר משלי, ואישון לילה לפי הבנתי הוא אמצע הלילה. 

החלק הצבעוני מסביב לעין, ה Iris   בלועזית, הוא הקשתית, ודלקת הקשתית, iritis. הלחמית, היא הרירית  החיצונית המכסה את הלובן, ודלקת הלחמית conjunctivitis.  מילים אלה מודרניות הן, אך כבר השתרשו בשפה העברית. ה  cornea-  – קרנית. צליל השם העברי והלועזי דומים, ולא קשה לזכור את המונח העברי. מאחורי הקרנית נמצאת הלשכה הקדמית, שהיא מלאת נוזל.

העדשה, המערכת האופטית של העין, משנה את צורתה בעזרת שריר. שריר זה מחובר לגלגל העין מסביב. השריר מחובר לגוף העטרה או ciliary body.  מאחורי העדשה הלשכה האחורית, הזגוגית  – the vitreous humor. הזגוגית מורכבת מחומר שקוף, לא נוזלי, דרכו חודר האור אל הרשתית ה retina. לפעמים הרשתית מתנתקת מגלגל העין, וגורמת לבעיות קשות בראייה. היפרדות הרשתית המונח העברי ובלועזית detachment of the retina.

העצב השני הוא עצב הראייה.  מלבדו יש רק עוד עצב אחד מעצבי המוח המגיעים לעין שזכו בשם עברי, והוא העצב המצדיד the abducens nerve.  עצב  זה מפעיל את השריר שמושך את העין הצידה, כלומר הוא מצדיד אותה, ומכאן שמו.

עין מקור מים חיים, מעין, אך גם מקור הדמעות. “מי ייתן  ראשי מים” אומר הנביא ירמיהו “ועיני מקור דמעה”.   הבאנו מספר מונחים הקשורים לעין.