בעוד שעיכול גלוטן אחראי לסימנים ולסימפטומים של מחלת צליאק, לא ידוע מהם הגורמים הקשורים להופעת המחלה.
מטרת המחקר היתה לבדוק האם זמן החשיפה לגלוטן בילודים קשור קשור להתפתחות אוטואימיוניות מחלת צליאק (CDA).
מחקר תצפייתי פרוספקטיבי נערך בדנבר בין 1994-2004 וכלל 156 ילדים בסיכון גבוה למחלת צליאק או סוכרת סוג 1, כפי שהוגדרו ע”י נוכחות אללים HLA-DR3 או DR4, או אם יש להם קרוב מדרגה ראשונה עם סוכרת סוג 1. תקופת המעקב הממוצעת היתה 4.8 שנים. התוצאות הראשונות שנמדדו היו סיכון ל-CDA כפי שהוגדר ע”י נוכחות נוגדנים לטרנסגלוטמינאז (tTG) רקמתי או 2 ביקורים או יותר, או בדיקת tTG חיובית אחת וביופסיה למחלת צליאק, בזמן אכילת מזון המכיל גלוטן לראשונה.
51 ילדים פיתחו CDA. הממצאים הותאמו למצב HLA-DR3 המצביע על חשיפת הילדים למזון המכיל חיטה, שיפון או שעורה (מזונות המכילים גלוטן) בשלושת החודשים הראשונים לחיים (3 [6%] חיובי ל-CDA לעומת 40 [3%] שלילי ל-CDA) היה סיכון של פי 5 ל-CDA לעומת ילדים שנחשפו למזון המכיל גלוטן בחודשים 4 ו-6 (12[23%] חיובי ל-CDA לעומת 574 [38%] שלילי ל-CDA). לילדים שלא נחשפו לגלוטן עד לחודש השביעי או לאחר מכן (36 [71%] חיובי ל-CDA לעומת 895 [59%] שלילי ל-CDA) היתה עלייה שולית בסיכון ל-CDA בהשוואה לאלו שנחשפו בגילאים 4 ו-6 חודשים (יחס סיכון 1.87, 95% רווח בר סמך, 0.97-3.60). לאחר הגבלת קבוצת המחקר רק לילדים CDA חיובי עם אבחנת צליאק לאחר ביופסיה, חשיפה ראשונית לחיטה, שעורה ושיפון לאחר 3 חודשים (3 [12%] חיובי ל-CDA לעומת 40 [3%] שלילי ל-CDA) או בחודש השביעי ואחריו (19 [76%] חיובי ל-CDA לעומת 912 [59%] שלילי ל-CDA) עלייה משמעותית בסיכון ל-CDA בהשוואה לחשיפה בחודשים 4 ו-6 (3 [12%] חיובי ל-CDA לעומת 583 [38%] שלילי ל-CDA) (יחס סיכון 22.97; 95% רווח בר סמך, 4.55-115.93, P = .001; ויחס סיכון 3.98; 95% רווח בר סמך, 1.18-13.46; P = .04, בהתאמה).
החוקרים הסיקו כי תזמון מתן גלוטן לילודים קשור בהופעת CDA בילדים בסיכון גבוה למחלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!