צריכת חלב מוגברת מעלה את הסיכון לפרקינסון ? (Neurology)

מחקר שפורסם במהדורת 22 למרץ 2005 ב-Neurology מצא קשר בין צריכה של חלב לבין סיכון להתפתחות פרקינסון, בקרב גברים. המחקר שנמשך 30 שנה, כלל 7,504 גברים בגילאים 45-68 אשר השתתפו במחקר קרדיולוגי בהוואי.

מתוך קבוצה זו, נמצא כי במהלך 30 שנות המעקב, 128 חלו בפרקינסון. הניתוח הסטטיטי מצא שגברים שצרכו כמות יומית של מעל 454 ג’ של חלב , היו בסיכון של פי 2.3 לחלות בפרקינסון בהשוואה לגברים שלא צרכו חלב כלל.

בסה”כ הסיכון היה נמוך בשתי הקבוצות: בשתייני החלב מדובר על 14.9 מקרים בשנה  לכל 10,000 איש, ובמתנזרים מחלב רק 6.9 מקרים.  

לא נמצא קשר בין צריכת קלציום לפרקינסון, והחוקרים משערים שקיומו של הקשר הוא כנראה במרכיב אחר הנמצא בחלב.

NEUROLOGY 2005;64:1047-1051

באנגליה נראה שהרוחות סערו מעט בעקבות המחקר וה-BBC הקדיש תכנית לעניין. במשדר טען פרופ’ מידוקרופט, מהחברה לפרקינסון, שהמחקר הוא ראשוני בלבד, ודרושות עבודות נוספות כדי להעריך קיומו של קשר אפשרי בין מרכיבי החלב לפרקינסון. התזונאית רבקה פוסטר מהמוסד לתזונה בריטית הזהירה מפני קיצוץ בצריכת חלב בעקבות החששות שמעורר המחקר. לטענתה החלב ומוצריו הינם בעלי חשיבות רבה לתזונה מאוזנת ולאספקה של פרוטאין, ויטמינים מקבוצה B , ומינרלים כמו קלציום, אבץ ומגנזיום.

לדיווח ב- BBC  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן