על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסמו לאחרונה, העברת עובר יחיד שלאחריה העברה עוקבת של עובר מופשר במידת הצורך גוררת פחות לידות מרובות עוברים ושיעור דומה של לידות חי כמו העברת שני עוברים.

החוקירם כותבים כי הסיכונים ללידות פגים ולמוות תוך-רחמי מוגברים לאחר הפריה חוץ גופית (IVF) ונגרמים בעיקר בשל שכיחות גבוהה של לידות מרובות עוברים, הקשורות למספר העוברים שהועברו.

במחקר רב-מרכזי, נבחרו באקראי 661 נשים מתחת לגיל 36 שנים שנתקבלו בהן לפחות שני עוברים באיכות טובה לעבור העברה של עובר טרי אחד ולאחריה העברה של עובר קפוא ומופשר אחד במידה ולא התרחשה לידת חי, או לעבור העברה אחת של שני עוברים טריים. לפני המחקר הוחלט שהשיטות ימצאו שוות ערך במידה ויתקבל הבדל נמוך מ-10% בשיעורי ההריונות שבהם נולד לפחות עובר חי אחר.

בקבוצה שטופלה באמצעות העברה של שני עוברים, התקבלו ב-142 (42.9%) מתוך 331 הנשים הריונות שהסתיימו בלידת חי אחת לפחות בהשוואה ל-128 (38.8%) מתוך 330 הנשים בקבוצה שטופלה בהעברה של עובר אחד תחילה (הבדל של 4.1%; ערך 95%CI, -3.4% – 11.6%). לידות מרובות עוברים התרחשו ב-33.1% מהנשים בקבוצה שטופלה באמצעות העברת שני עוברים וב-0.80% מהנשים בקבוצה שטופלה בהעברה של עובר אחד תחילה (P < .001). למרות שהתוצאות לא מעידות ששתי הגישות שקולות מבחינת שיעורי לידות החי, הן מעידות כי לא סביר שההפחתה בשיעור לידות החי בהעברה של עוברים יחידים גדולה מהפחתה בשיעור של 11.6%.

החוקרים כותבים כי בנשים מתחת לגיל 36 שנים, העברת עובר טרי אחד ולאחריה העברת עובר קפוא אחד שהופשר מפחיתה באופן ניכר את שיעור ההריונות מרובי העוברים ומאפשרת השגת שיעור לידות חי שאיננו נמוך באופן בולט מהשיעור המושג בהעברת שני עוברים. הם מציינים כי הממצאים תומכים בהעדפת העברת עובר אחד תחילה כשיטה יעילה בנשים מתחת לגיל 36 שנים, לצורך הפחתת הסיכון הגובה הכרוך בהריונות מרובי עוברים הקשורים בהעברה של שני עוברים.

במאמר מערכת מצורף מצוין כי השיטה הרווחת של העברת כמה עוברים בבת אחת מתבססת על שיעורי ההריונות הנמוכים שהתקבלו לאורך ההיסטוריה בהעברת עובר אחד.

עוד מוסבר כי במחקר הנוכחי נכללו חולות בעלות פרוגנוזה טובה ל-IVF משום שהיו מתחת לגיל 36 שנים, עברו את מחזור ה-IVF הראשון או השני שלהם, ונתקבלו בהן לפחות שני עוברים מאיכות מורפולוגית טובה.

נכתב כי המחקר מפחית בערכם של הצרכים לבדוק את תוצאות ה-IVF, לפתח טכניקות לזיהוי ובחירת העוברים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להשתלה, ולשפר את פרוטוקולי השימור בהקפאה של עוברים בכדי להפחית את שיעור אובדן העוברים ולצמצם את הפער בשיעור ההריונות בין העברות של עוברים טריים לבין העברות של עוברים מופשרים. מסוכם כי סביר שמתן הסבר להורים בנוגע לסיכון הכרוך בהריונות מרובי עוברים, יחד עם שיפור הכיסוי הביטוחי לטיפולי סיוע ברביה, יגבירו את קבלת גישת העברת עובר יחיד למועמדות מתאימות.